|
|
|
לפעמים אני חושבת שאילו הייתי ונילית החיים שלי היו הרבה יותר פשוטים
ולפעמיים אני חושבת שהם היו הרבה יותר משעממים ושזאת הדרך לצאת מהמקום הזה,של השעמום.
או שזה סוג של בריחה,
להסתמך על מישהו אחר,
שיכוון וידריך אותך להיות מישהי שאת רוצה להיות אבל את לא...
ואולי אני סתם חושבת יותר מדי,הרבה יותר מדי
במקום פשוט לחיות
ולזרום עם מה שיש...
"she says:never give up it's such a Wonderful life"
לצערי לא מצאתי לשיר הזה את המילים 😒
אבל החלטתי לתרגם כי יש בו מסר מדהים:P
חשוב לציין שהמתרגמת,אני,ממש לא יודעת אנגלית 😄
קח צד אחורה,תסתובב,תסתכל על העולם שהשארת מאחור(או איכזבת)
אלוהים אדירים איזה אסון.
הנזק כבר נעשה,אבל אתה יכול לתקן אותו!
זה מהדברים שהמוח שלך יגיד לך,
זה מהדברים שהלב שלך יגיד לך,
זה מהמחשבות שישארו אותך בלי תקווה,
זה הזמן שתגיד,
אין דרך,אין דרך,אין דרך
אבל כול עוד אתה נושם
אתה יכול להתחיל הכול מחדש
אם הלב שלך פועם
אתה יכול להתחיל הכול מחדש
להתראות רחמים
אתה יכול להתחיל הכול מחדש
שלום מחר
אתה יכול להתחיל הכול מחדש
תתעורר לשמש מושלמת
הלילה הארוך נגמר (:
יום חדש מתחיל
או כן,תעז להאמין 😄
רחמים מתעופפים להם בבוקר
הנשמה שלך חופשיה
זה מהדברים שהמוח שלך יגיד לך,
זה מהמילים שהלב שלך יגיד לך,
זה מהמחשבות שישארו אותך בלי תקווה,
זה הידים שמצביעות על הדרך (?)
אבל כול עוד אתה נושם
אתה יכול להתחיל הכול מחדש
אם הלב שלך פועם
אתה יכול להתחיל הכול מחדש
להתראות רחמים
אתה יכול להתחיל הכול מחדש
שלום מחר
אתה יכול להתחיל הכול מחדש
הכול יכול להשתנות
אם כול הדברים שלך חדשים
הבלתי אפשרי נמצא כאן
והבכי יוצא ממך
הכול עובד טוב
בדיוק כמו שהתפללת שיהיה
ניהיה נס לאחר שהפכת את זה לכן(?)
זה עובד בשבילך
אבל כול עוד אתה נושם
אתה יכול להתחיל הכול מחדש
אם הלב שלך פועם
אתה יכול להתחיל הכול מחדש
להתראות רחמים
אתה יכול להתחיל הכול מחדש
שלום מחר
אתה יכול להתחיל הכול מחדש
אבל כול עוד אתה נושם
אתה יכול להתחיל הכול מחדש
אם הלב שלך פועם
אתה יכול להתחיל הכול מחדש
להתראות רחמים
אתה יכול להתחיל הכול מחדש
שלום מחר
אתה יכול להתחיל הכול מחדש
עדין בורחת-
אבל פחות
נאבקת-עם עצמי-על עצמי
לא מוותרת?
לא נותנת לעצמי להיכנע
לעבודה
ללימודים
שינה
ושאר מסיחי דעת...
הגיע הזמן להתחיל
למרות הפחדים,
למרות כול מה שלימדו,
למרות מה שיחשבו.
היתה לי שיחה עם אחד העובדים היום,על דת
גרמה לי לחשוב,
להתעצב,
וקצת לכעוס,על עצמי...
(ולכתוב את הפוסט)
"אתמול הוא היסטוריה,מחר הוא הלא נודע והיום הוא מ-ת-נ-ה"
הגעתי למסקנה שהבעיה העיקרית שלי בקשר עם אנשים שאני רגישה מדי.
אני לוקחת יותר מדי ללב ומתרגשת משטויות
אני שומרת דברים בבטן-וננכנסת לדיכאונות עם עצמי
בצבא לימדו אותי את החשיבות בהבעת רגשות ומה יכול לקרות כששומרים דברים בבטן
אבל אני לא יודעת להביע רגשות-אפילו בכתב זה יוצא מעורפל ולא ברור...
אני יודעת שאני מעין בורחת-וזה חוזר עליי ובגדול
אני מציבה לעצמי מטרה-לא לקחת דברים ללב כי שום דבר לא באמת שווה את זה
בזמן האחרון קרו לי הרבה שינויים-השיחרור,הלימודים,עבודה חדשה,חברים ואנשים חדשים
השינוים היו כול כך מהירים-אני בקושי זוכרת כבר איך זה להיות חיילת-למרות שבקושי עבר זמן
זה עצוב שדברים כאלה נשכחים כול כך מהר-צריך למצוא זמן ולבוא לבקר אותם!-מטרה?
האמת שיש לי 2 עבודות-עבודה רגילה ומלגה.אני חושבת שהם מה שתורמים לשפיות שלי.למדנו באחד השיעורים שככול שלאדם יש יותר מנגנוני פיקוח ככה הוא יפשע פחות ויתאבד פחות.אני חושבת שככול שלאדם יש יותר דברים שנותנים לו "סיבה לחיות" ככה הוא יתאבד פחות ויפשע פחות.אומנם לא רציתי לפשוע אך הרצון לא לחיות עבר אצלי במחשבה...
העבודות מין "מצילות אותי"- מעצמי-תמיד האמנתי כשלאדם יש יותר מדי זמן פנוי הוא עושה שטויות ונכנס לדיכאונות.העבודה גם תורמת לחוסר בזמן-אבל יש בה גם משו אחר-זה לא משנה כמה היה לי יום חרא בלימודים,וכמה אני עייפה ועצובה הם תמיד דואגים שאני יצא עם חיוך בסוף 😄 :)
לימודים-אני לא מבינה למה אבל דווקא שם אני לא באמת מתחברת עם האנשים-מצד אחד אני אומרת שלום ומדברת עם כולם אבל מצד שני-זה נגמר שם.זה גורם לי לבדידות עצובה כזאת-וציינתי כבר עד כמה אני רגישה.אני יודעת שזה לא סוף העולם אבל מצד שני הם לומדים אתי ואולי כול השנים נלמד ביחד-מצד שני אנחנו חוג גדול ואפשר להחליף אנשים-אבל זה סוג של בריחה-אבל אני לא באמת מצליחה להתחבר מצד שני-מטרה נוספת-להחליט!
ומטרות לסיום-לקחת דברים בקלות,להשתחרר ולהינות.
-לא לפסול אנשים שמתחילים איתי-ולזכור כמה חשוב לא להישאר לבד
-ללמוד אנגלית כי יש לי קצת חור בהשכלה:P
-לחייך כמה שיותר 😄
"אם אתם מסוגלים לשאוף-אתם מסוגלים גם להחזיק מעמד
אם אתם יכולים לדמיין-אתם יכולים גם להגיע
אם התחלתם-אתם יכולים גם להמשיך
אם אתם מגלים מעורבות-אתם יכולים גם להשפיע
אם אתם יכולים לטפס אתם יכולים גם לעלות גבוהה יותר
ההצלחה תלויה בעשייה,אל תשכחו שאתם מסוגלים להגיע לכול מקום שחלומותכים נושאים אתכם"
כנראה שהיא לא בשבילי...:(
למה אני תמיד מתאהבת באנשים שלא אכפת להם ממני?
אני רוצה פעם אחת...אחת שהרגש יהיה הדדי
זו בקשה מוגזמת? 😒
משפט אופטימי לסיום:"שימרו על התקווה,כי היא הדרך.אם יש לכם תקווה יש לכם בעצם הכול"
אני מתגעגת עלייה
זה עובר ושב
אבל לא נגמר
שונאת תהרגשה הזאת...
האם את זוכרת?
האם את מתגעגעת?
האם את מרגישה החמצה מדי פעם?
האם את רוצה להתקשר ואין לך איך?
האם זה לטובה?
נשארה תקווה אחרונה<מחזיקה אצבעות>
"אם לא תתחיל,איך תגמור?"
"גם כשלא מוצאים את האור בקצה המנהרה צריך לדעת שהוא קיים"
"יום אחד זה יקרה,בלי שנרגיש,מישהו יגע בנו,משהו יגע בנו ולא יהיה ממה לחשוש.
וזה יבוא כמו קו חרוט על כף היד זה יבוא,בטוח בעצמו כאילו היה שם תמיד וחיכה שנבחין בו"
השבוע לא יצא לי לעבוד כמעט<חוץ מיום ראשון וגם זה היה קצר>...
יום שני אני ביטלתי-החלטתי ללמוד ולנוח קצת<מגיע לי,לא?סיימתי ללמוד רק ב5>
יום שלישי היא ביטלה<היא זה דרך מיוחדת להגדיר אותה>
היום נסעתי עד לעבודה<אחרי שהיא התקשרה עליה 3 פעמים להזכיר לי שאני עובדת>וכשהגענו היא החליטה שיש יותר מדי אנשים גררר
לפחות היא הבטיחה לי משכורת<וחסר לה שאני לא יקבל אותה...>
אני זוכרת שבצבא על כול חצי שעה של חופש הייתי מאושרת אפילו פחות...
באזרחות זה שונה.
מצד אחד יש לי מלא דברים לעשות,וגם באתי רק בערב הביתה בגלל הלימודים,אבל לא יודעת הרגשתי שעמעום נוראי...
אני באמת אוהבת לעבוד...
זה נותן לך יותר אנגיה
יש שם אנשים חמודים ומצחיקים<בדר"כ היום קצת התאכזבתי מהם>
וזה גם מעביר את היום...אני לא מרגישה שזה בזבוז של יום...
בכול מקרה זאת הפעם השלישית שאני בבית השבוע,ברציפות
יש מצב שאני הולכת להתחרפןןן
"לחיי התמימים ודוברי האמת ולכול החיים את חייהם באמת"
פעם לפני לא הרבה שנים,וזה סתם נשמע כמו סיפור אגדה,הייתי בקייטנה.
אני זוכרת שהמדריכה שם אמרה לנו בזמנו משפט שנשמע לי מאוד יפה ונכון
היא אמרה בחיים מה שקיבלנו זה מה יש ואם זה ננצח.
באותו הרגע,חשבתי שזה הכי נכון בעולם.
בנתיים התבגרתי,גדלתי,ונחשפתי לעוד המון דברים,את המשפט לא שכחתי וחשבתי:אם אני שמנה,ואני לא אבל לשם הדוגמא,וזה מאוד מפריע לי אני צריכה להכניס לי את זה לראש שזה מה יש ואם זה לנצח או לקום ולהציב לי עובדה שאני משנה את זה?
בנתיים כשהתבגרתי עוד קצת ולמדתי על עצמי עוד קצת הרבה חשבתי על המשפט הזה שוב.
והגעתי למסקנה שהכוונה היתה לנטיות.
אסור להיכחש עליהם הם תמיד יהיה שם
לטוב ולרע
"עשה מה שאתה יכול,עם מה שיש לך,איפה שאתה"
מהי השליטה בעצם?
האם היא חייבת לכלול השפלה?
חייבת לכלול קשירות?
חייבת לכלול הגדרה?
חייבת להיות דומה מאדם לאדם?
האם אתה באמת חייב לקרוא לי כלבה?
האם כול כך יהיה לך קשה לוותר על המילה זונה?
התנסיתי ונשארתי רעבה יותר
אני מרגישה שהייתי קצת לטרח
מרגישה שלא הגעתי למיצוי
רוצה כול כך רוצה
את הכאב,השליטה,ההרגשה שאני שלך
רוצה אותך חכם
צעיר
כנה
שרוצה לתבל מדי פעם,להכאיב,לגעת ולדעת אך לא להשפיל
רוצה אותך זמין ופנוי
רוצה שתיהיה שלי ואני שלך
ושניהיה באותו ראש ונספק אחד את השני בלי סוף...
"בין השפיות לשינה,בין הילדות לזיקנה אומרים שיש עוד תקווה.קוראים לזה אהבה ומחכים לבואה"
נירא לי שהשליטה עלתה לי קצת יותר מדי לראש...
שאני שומעת\רואה תמילה אני ישר חושבת מחשבות<פרצוף תמים>...
כמו היום למשל...
בן דוד שלי כתב תמילה שליטה
לרגע נבהלתי מה לצוציק הזה ולשליטה?
מה העולם השתגע לגמרי?
במבט שני ראיתי שהיה כתוב י3 שליטה...
"זה אשר לא ייטה חסד לזולת,כיצד בחסד יקווה אי פעם לזכות?"
