זה לא כיף לי שמישהי דלוקה עלי, ואני בכלל לא מעוניין לה.
"זה טוב לאגו", אומרת לי מישהי. אבל זה לא. בכלל בכלל לא.
הרבה כיוונים אפשריים, אף לא אחד "מושך". לא באמת.
איפה אני ואיפה שס''ק
עוד בלוג. כי אני יכול.(חלק מהדברים השתנו מאז כתיבתם, אבל מילה היא כידוע, לא ציפור.)
בלילות האחרונים הפנטזיות שלי קיבלו תפנית מיילדומית רצינית.
רוצה אותה למטה, קשורה, מושפלת, מכוסת עיניים, לא יודעת מה יבוא הלאה.
חוטפת ומבקשת עוד, כואבת ולא מספיק לה.
כל כך הייתי רוצה להגיד "תחזרי אלי. יהיה לנו טוב הפעם"
לא יכול.
לא השתנתי.
מחכה.
מקווה.
ואם נלך רגע לקיצוניות, ונבדוק איך זה נראה, אני כנשלט טוטאלי...
אז קודם כל, זה בכלל לא מובן מאליו, כי עם כל התסביכים וחוסר הבטחון, יש לי אגו מפה ועד להודעה חדשה, שצריך לשים אותו בצד בשביל זה.
אח"כ צריך שולטת... המממ... טוטאלית. כידוע, שליטה לא לוקחים אלא נותנים, אבל הצד השולט צריך לדעת לקבל אותה. לנהל אותה?
ואז, בתוך הקשר הזה, אני שוקע. כמעט טובע, מאבד משהו מעצמי. אולי גם רוכש משהו מעצמי. לעצמי.
סובל מחוסר מגע, פורח כשנוגעים בי.
בקיצור, אין לי מושג.
טכנית, אני יכול בקלות לדמיין סצנות זימה והתעללות, אבל ברמה מעל הטכניקה, זה מדי תיאורטי בשבילי, אין לי מספיק מידע אמפירי.
אני אוהבת אותך
אני אוהב אותך גם
אז תחזור
לא.
....
להיות איתה, לא להיות איתה.
הכל כואב. ככה או אחרת.
בעע.
פוסט לא מוקפד.
הלכתי למעונות, ובדרך עברתי מגרש משחקים, בו שיחקו 3 ילדים, ילד כבן 7 ושתי ילדות גדולות יותר, 8-9, משהו כזה.
לילדה אחת היה חבל, והיא ישבה על בטונדה וקשרה לעצמה את הרגליים. אח"כ היא קמה, והתחילה לקפצץ על המגרש, עד שהגיע לנדנדה והתיישבה. הילד בא, והתחיל לנדנד אותה, כשהוא מושך אותה בחבל.
אין פואנטה.
אבל ככה זה מתחיל, לא ? :)
Movies...
Cheesy movies...
Cheesy Sci-Fi movies....
Cheesy Sci-Fi-Bondage movies!!!
Hmmm
"Don't move" she says
And has her way with me.
"Don't moan" she says
But moaning is all I can do, bound and gagged and blinded...
"Look in my eyes" she says
And I do, and she hurts me.
And all is well.