לפני 15 שנים. 16 באוגוסט 2009 בשעה 19:35
כאב לי. לפרקים, מאד. אבל בדיעבד, אני זוכר רק את ההרגשה אחר כך - יושב על ענן אנדורפינים, מקשקש בלי הרף.
זה היה מגניב - ספגתי המון, והיא עוד החמיאה לי על סף הכאב שלי (שמעולם לא חשבתי שהוא גבוה במיוחד), ומוזר - לא היה בזה בכלל אלמנט ארוטי, ואני לא רגיל לזה - בכל סשן שאי פעם עשיתי, מכל צד, היה אלמנט כזה, וכאן - לא. אמנם היא אישה נאה, אבל זה בכלל לא ככה בינינו, ושנינו בעיקר התעניינו כמה אני אוכל לספוג. אז ספגתי, ואח"כ ישבתי על ישבני הלא-כל-כך-דואב, וניהלנו שיחת חולין נעימה, ברוסית נימוסית כזאת, כזו שגורמת לי להתחבב על הורי חברים. יש לי פוטנציאל רב, אתן מבינות. 😱
אנדורפינים. זה טוב.
וכנראה שכאן הזמן והמקום להודות - אני אוהב לנקות.
