האמת שבפנים...

תמיד שאני שומעת הניה במערכת שלי אני נזכרת בטיול המדהים שעשיתי למרוקו.
סוג של פשטות ורגיעה, נופים מדהימים ונשים, אוי איזה נשים יש שם.
חזקות, פרימיטיביות ופשוטות ואולי הן הכי קרובות לשפחות אמיתיות שאני הכרתי.
אני לא אומרת שזאת הדרך הנכונה לחיות אבל זה מה שהן מכירות והן מאושרות.

תמיד אני טוענת שנולדתי בתקופה הלא נכונה.
פעם לפני 50 שנה אמא ואבא סיפרו לי שהיו הולכים לקולנוע ומתרגשים רק מלהחזיק ידיים.
והיום במידה ובפגישה השלישית היא לא נותנת אז היא עפה ועוברים לבאה בתור.

אני מתה מפחד מחתונה הפחד להתגרש ולחשוב שנכשלתי, % 50 מתגרשים זה פשוט מדהים .
לפעמים אבא היה כועס וכילדה שאלתי את אמא למה את סובלת את זה?
היא אמרה שחייבים לוותר כשאוהבים , היום אני כן מבינה את זה.
וקצת עצוב לי שאיבדנו את התמימות הזאת .
כאילו אנחנו כולנו כל הזמן כמו כלבים שרצים אחרי הזנב שלנו רצים במעגלים.

כל כך התקדמנו ... טסנו ... ששכחנו ליהנות מהירח והכוכבים .
אני יודעת שזה לא יחזור וזה יתקדם כל הזמן רק קדימה למשהו אחר.

אז לסיכום תחיו כאילו זה היום האחרון בחיים שלכם ( לא לשדוד בנק )
תיהנו מהרגעים הקטנים של האושר , ותביטו על מה שיש ופשוט תחבקו ותעריכו...