נתחיל מזה שיחסים ונילים ממש לא עושים לי את זה , רק הזמן הסבלנות להסביר לגבר ונילי שאת גומרת בעיקר מחדירה בישבן או נהנת שממש מכאיבים לך, ולא סתם מכות בטוסיק, כאב של לחץ עד פורקן עצום ....
אז החלטתי שעדיף לי להישאר ללא יחסים מאשר יחסים שאני צריכה להסביר לגבר מה אני אוהבת ...
לפעמים אני מאוננת ולוחצת עם הרוקט פוקט ממש חזק עד שאני ממש מפחדת שאפצע את עצמי
אני כלבה אנאלית לחלוטין. בשנייה שמשהו נכנס לי לתחת אני גומרת, היה לי חבר שהשתגע מזה .
עדיין לא ממש חקרתי או חקרו אותי מאיפה זה הגיע ואיך ולמה בכזה עוצמה , המאסטר שאני בקשר איתו אומר לי שאני לא היחידה , וברור לי שאני לא יחידה בעולם שנהנת מכאב או הרחבות וגם מפנטזיות מטורפות .
הנקודה היא שמעולם אף אחד לא הביא אותי לסף של ממש, שאני בוכה והוא בא לחבק ומרגיע אותי. אני מקנאה בבנות שכבר היו שם ( ורוצה גם )
שואלים אותי מה סף הכאב שלי וממש אין לי מושג אבל דבר אחד כן ברור לי ללא כאב אני פשוט לא גומרת .
פה השאלה שלי ואשמח אם למישהו יהיה תשובה ...
כל מי שעוברת את הנקודה הזאת של הנאה מכאב יכולה או לא יכולה לחזור לחוות אורגזמה ללא כאב ?
לפני 17 שנים. 15 באוקטובר 2007 בשעה 14:46
