לפני 17 שנים. 6 בנובמבר 2007 בשעה 9:07
לא ידעתי עד כמה זה חזק התחושה הזאת של להיות שייכת בכל כולי,גופי,נשמתי ומחשבותיי
פעם כשהייתי מאוננת זה היה ויברטור או רוקט פוקט 2 אטבים על הפטמות וזהו גומרת ..
היום זה שונה,מהשנייה שקולרתי אני פשוט לא מסוגלת לגמור ללא הקולר שמאסטר קנה לי
את אישורו וכמובן פלאג עמוק בישבן.. (:
זאת התחושה הכי טובה כאילו הוא שם איתי אפילו כשהוא לא ..
אני קוראת בלוגים של אחרים ועל סשנים המונים וזה נראה לי כל כך לא שייך, פומבי וללא רגש אינטימי
אני כל כך מאושרת ומוקירה תודה על המאסטר שקיבלתי מתנה ( עדיין חושבת שלא מגיע לי אותך )
אני אוהבת ומרגישה שאני במקום הכי רגוע שקיים שם איתך .
אני רוצה להיות הכי שייכת אלייך ולתת לך יותר ועוד עד הסוף כי מעולם לא הייתי כזו מאושרת ומחייכת
בוקר מדהים עובר עליי , אבל בקרוב מאוד ארגיש אותך קרוב (: