האמת שבפנים...

נתחיל מזה שממש אבל ממש כואב לי לשבת , הישבן שלי בוער מלא בחתכים וסימנים של הצלפות קשות שעברתי על ידי מאסטר סופ"ש האחרון.
על הבטן זונה קטנה שלי ואני כמובן מתמסרת לו , קושר לי את הידיים לצדדים ואני חושבת לעצמי איזה מזל שקניתי את המיטה הזאת שיש בה עמודים לקשירה . מאסטר מקפל לי את הרגליים וקושר את הידיים למיטה ואת הרגלים לידיים , ואני חושבת לעצמי על כמה שמאסטר אוהב אותי על הבטן בסשן כנראה כי הוא זומם על הישבן שלי .
הוא שואל אותי את זוכרת כמה הצלפות צברת זונה ? ואני עונה לו 250 מאסטר זה העונש שלי על החוצפה שלי מהלך השבוע והתגרות באדון מה לעשות אני כלבה סוררת ...
הוא החזיק 2 שוטים ביד אחד יותר כואב מהשני אחד אני כבר מכירה והותיר בי סימנים מהסשן האחרון והשני הוא שוט שקניתי למאסטר 16 זנבות מעור שעדיין לא בדקנו אותו .
וככה זה התחיל 1 מאסטר 2 מאסטר ומאסטר מניף בכל הכוח חזק את השוט ישר על הישבן שלי , לא מתרגשת יודעת שזה מגיע לי העונש הזה 250 הצלפות, וממשיכה לספור אחרי כל מספר אומרת כמובן מאסטר , קשורה מקופלת קופצת מכאב אחרי כול הצלפה .
אין הפסקה אין עצירה רק על מנת לדחוף לי משהו לפות או לחור האנאלי שלי, ואני מרגישה את זה מאוד כי אני לוחצת וכואבת . אין הקלה במס' הצלפות ואני אומרת לעצמי את חייבת להיות חזקה ולעבור את זה כמו גדולה כי זה מגיע לך ואני לא רוצה לאכזב את המאסטר.
עברנו את ה 100 את האמת מאסטר לא יודע אבל הרגשתי כאילו אני רצה את ריצת ה 10 קילומטר שלי
- שנייה הפסקה כואב לי ..זזה בכיסא וסובלת בשקט עם חיוך ..
אז ככה זה ממשיך עוד ועוד, מרגישה שכל הצלפה חותכת לי את הבשר שורפת אותי כמו גחל, ושתבינו אני לבנה עם עור רך מאוד .
לפעמים הוא שילב את היד שלו ואני לעצמי מהרהרת ,חושבת ומתעצבנת " איזה חוצפה יש לו מכות עם היד לא נחשבות, מה השוט לא מספק אותו , איך הוא לא רואה כמה אני סובלת..."
הגענו ל 200 ואני כמו גדולה לא נשברת, חושבת על מילת הביטחון ויודעת שהמילה לא תצא ממני. חזקה יותר מתמיד כואבת שם בשבילו, ולי באמת מגיע עונש אז אני מקבלת וממשיכה לסבול ולקבל את הכאב .
עד שהגענו ל 250 המיטה כבר הייתה רטובה מדמעות, לא דמעות של כאב זה היה הספייס שלי, זה היה דמעות לא מלוחות פשוט מים שירדו לי מהעיניים . מרגישה חצי מעולפת העיניים כבר ממש מתגלגלות. הוא נגש בודק מה איתי ואני מיללת מאסטר אתה יכול בבקשה לקנח לי את האף ומאסטר קם והביא טישו וקינח אותי.
אם מדברים על תחושת ספייס אז זה בדיוק זה , תחושה שאני בכלל במקום אחר ואפילו שכבר כל הצלפה מקפלת אותי ואני ממש מתחננת שזה יגמר אני כאילו לא שם ואני צופה במישהי אחרת שעוברת את זה וכואבת את ההצלפות.
הגענו ל250 ואני מאושרת שזה נגמר ואני הייתי חזקה וצעקתי רק פעמיים אי כי אי זה אסור אין אי ..
מאסטר נגש אליי ואומר לי כל הכבוד אני גאה בך זונה קטנה שלי . ואני מעולפת לחלוטין בחצי קול עונה לו מאסטר גם 500 הייתי מסוגלת לעבור , מאסטר עונה לי בחזרה אז בואי נמשיך.. קדימה מהתחלה ואני לא ממש שם ולא יודעת למה הכנסתי את עצמי , ושוב 1 מאסטר 2 מאסטר, יו הכול מהתחלה איך עשיתי דבר כזה ?? למה אני לא יכולה להיות כלבה טובה ולא לסבך את עצמי .
כשהגעתי ל 24 מאסטר, מאסטר עצר ואמר לי את מדממת , אני שלא הייתי מודעת לכלום ופשוט מתמרדת למילת ביטחון לא הבנתי ולא ראיתי איך הישבן שלי נראה , אבל מאסטר עצר. כי אחד הגבולות שלנו זה דם, הוא שיחרר אותי בעדינות, ואני עדיין באפיסת כוחות עדיין זולגת הדמעות לבד ומאסטר מחבק אותי ארוכות ולוחש לי אני גאה בך זונה קטנה שלי וחזקה .
עדיין לא מאופסת קמנו מהמיטה ואת האמת אני לא זוכרת אם היה מקלחת קודם או סיגריה אני פשוט לא הייתי שם, ומסכנה מי שהייתה ....
עברתי 274 הצלפות חזקות שקרעו לי את הבשר 274 הצלפות ללא הפסקה אפילו לא של דקה אחת. כל כך אינטנסיבי וחזק ואני כמו גיבורה גדולה עברתי את זה בכבוד וחיוך..
אני יכולה לספר לכם כמה מדהים היה לנו וכייף וכמה פינקתי את המאסטר בבישולים ואיזה פיסטינג מדהים כולל גמורה מטורפת מאסטר עשה לי. וכמובן כמה פרוטאין שתיתי בהנאה ואיך מאסטר פתח לי את התחת, ואיך אני משתגעת שמאסטר מענג אותי עם הלשון המדהימה שלו, אני לא אומרת שזה לא חשוב, זה מאוד חשוב אבל כרגע אני מרגישה את הישבן שורף וכואב לי וזה מה שנשאר לי ממנו כשהוא הלך...