יושבים בסלון, מאסטר עם הלפ ואני כאן כותבת ושומעת את ריטה.
הפנים שלי נפחות מכל הסטירות שקיבלתי השבת, צד ימין הרבה יותר אדום ונפוח, ולמטה סימנים של נשיקות ואיקי די גדול מפחיד וגם נשיכה על השפה התחתונה. הגוף מתחיל לכאוב על בסיס קבוע וזאת תחושה מדהימה, תחושה של חינוך ושלמישהו באמת אכפת.
אנחנו מדברים הרבה על פחדים על העבר על כל מה שבלב, אמרתי היום למאסטר שאני מרגישה כאילו יש לי חשק לכתוב על כל דבר שקורה לנו, אני מלאת אנרגיות, יוצרת הרבה, מלאת אור ואהבה.
רוב הזמן אנחנו צוחקים גם בסשן יצא לנו לצחוק.. תמיד אמרתי שסשן טוב זה סשן מצחיק.. מאסטר נהנה מהזונה שלו אוהב להשתמש בה אוהב לאהוב אותה, ואני שם הכי למטה הכי שלו למענו.
אתם יודעים ששנים אני מפנטזת .. שנים של חיפושים של דמות הקיימת בראשי של השולט/בן זוג המושלם עבורי .
מישהו שלח לי הודעה שהוא שמח שמצאתי משהו אמיתי כי בכתיבה שלי כאן בבלוג היה הרבה עצב.
והנה הוא פה על ידי, גונבת מבט מחייכת בשקט.. הכנתי לנו תה נענע ודבש שיהיה מתוק למאסטר גם לי .
אתמול בלעתי אותו וזה היה מדליק , מחרמן וטעים כפליים.. ((:
מאסטר לא אוהב שאני משתמשת במילים מסויימות..אז מהיום אני מבטיחה להשתדל .
לפני 12 שנים. 17 בדצמבר 2011 בשעה 22:32
