כמו תמיד אין שלמות ואתמול היה לנו את הריב הראשון, אני הכי זונה והכי למטה כשאנחנו ביחד אבל מול העולם דורשת יחס של נסיכה, וכבוד בשבילי כל כך חשוב.
כבוד של מילה, כבוד לזולת, כבוד עצמי בקיצור די דומה לבורר בקטע של כבוד .
אתמול דיברתי בפון ומאסטר התערב בשיחה, הרגשתי כל כך קטנה הרגשתי פגועה דיברתי איתו על זה וביקשתי שיכבד ולא יתערב לי בשיחות ומאסטר הבין אבל לא הפנים
כי אחרי בשיחה אחרת עם מישהו אחר הוא שוב נכנס לדברים שלי, בשלב זה כבר הרגשתי שאני עומדת להתפוצץ.. נכנסתי אל עצמי.. הלכתי לחדר נכנסתי למיטה שלי לבדי וביקשתי בלבי שמאסטר ילך.. ונרדמתי בשעה 8 וחצי בערב, מאסטר הלך לישון בחדר אחר וטוב שכך.
התעוררתי ב 4 וחצי, הבית ריק עדיין טעונה מאתמול.. הכנתי לי קפה . אחרי זה על הבוקר שמתי את הרכב במוסך, וחזרתי הביתה, כנשנכנסתי מאסטר היה ער, ראה את הפנים שלי
הבין את הריגשי שלי ודיברנו קצת.. אני יודעת מזבוב לפעים אני עושה פיל אבל ככה אני רגישה ברמות על נפגעת כילדה קטנה.. מאסטר לא עזב עד שראה חיוך, ובאמת שאין לי כוח לחפירות של אתה עשית ואני נפגעתי, לפעמים הדרך הכי קלה זה לברוח מהשיחות מהתלונות פשוט להעלם .
אבל הוא לא נתן לי לברוח,וחיבק ונשק והייתי זקוקה לזה.. לפעמים מרגיש לי כאילו אני בודקת גבולות ומנסה לראות עד מתי הוא ירים ידיים ממני, בנתיים זה לא קורה.
ובקשר לעיניין של הכבוד אני אמשיך לדרוש אותו כי זאת זכותי בציבור כמובן , וכשאנחנו לבד אהיה הכי למטה .
לפני 12 שנים. 19 בדצמבר 2011 בשעה 7:12