לפני 45 שנה פרסם אדוארד וילסון את הספר "סוציוביולוגיה: הסינתזה החדשה", בו הניח את היסודות למדע הסוציוביולוגיה. הרעיון של בסיס ביולוגי\אבולוציוני להתנהגות חברתית של אורגניזמים שונים היה נפוץ בצורה זו או אחרת כבר מאז דארווין, אך וילסון ניסח את התורה בצורה מסודרת ב26 פרקי הספר, ואף הגדיל לעשות ופרסם פרק נוסף בו הרחיב את תורת הסוציוביולוגיה גם לבני אדם.
כאן נפתחו שערי הגיהנום.
כל הסוציוביולוגים, כולל וילסון בעצמו עמדו בהרחבה על כך שהתנהגותו של האדם התעצבה בתקופה שבה היו אבותינו לקטים/ציידים, ותנאי החיים שלהם היו שונים למדי משלנו. בגלל קצב הריבוי הנמוך של האדם, לא חלו מאז שינויים גנטיים משמעותיים, ולכן איננו מותאמים מבחינת הנטיות ההתנהגויות והחברתיות שלנו לציביליזציה של המאה ה21.
למרבית הצער וילסון בעצמו לא שעה לאזהרה זו, ופרסם את פרק 27 בספרו, בלי לקחת בחשבון שהבנת הרקע האבולוציוני להתנהגות חברתית היתה עשויה לעזור לו מאד להשתלב במקום בכיר בקהילת המערה הפלייסטוקנית, אך לא בהכרח תזכה אותו באהדה רבה במקום בו פעל - אוניברסיטת הארוורד.
לתאוריה של וילסון היו השלכות שגורמים פוסט מודרניסטיים רדיקליים, המקננים בהארוורד, תפשו כמסוכנות מאחר שעמדו בסתירה להשקפותיהם המרכסיסטיות, הפמיניסטיות, השוויוניות והאנטי קסנופוביות. קבוצות שונות שהתהדרו בשמות כמו SSG, SSPA, CAR ועוד קמו כנגד וילסון . וילסון טען בתגובה, שבניגוד לאסכולת אדינבורו ששלטה אז בכיפה בקרב סוציולוגים של המדע, מרבית המדענים כמעט שאינם מושפעים מהלכי רוח תרבותיים וחברתיים, ודוקא אנשי מדעי החברה הרדיקליים הם אלו שעושים שימוש נרחב בעמדותיהם הפוליטיות והאידיאולוגיות כבסיס לעבודתם המדעית, ומשום כך הם מחרימים מחקרים שעשוים לערער עמדות אלו.
קשה שלא לראות את הצדק בדבריו של וילסון, אבל בסופו של דבר לאחר שהרדיקלים שפכו עליו מים במהלך הרצאה, גם הוא נכנע, נטש את הסוציוביולוגיה ועבר לעסוק בשמירת טבע.
ממשיכי דרכו של וילסון הסיקו את המסקנות הראויות, והסבו את שמה של התורה מסוציוביולוגיה לפסיכולוגיה אבולוציונית, ובזה תם הסכסוך. על מנת להתקבל ללימודי סוציולוגיה יש צורך בהשקפות פוסט מודרניסטיות רדיקליות קיצוניות, לעומת זאת כדי להתקבל ללימודי פסיכולוגיה יש צורך בפסיכומטרי גבוה ובחמש יחידות במתמטיקה, מה שעושה מן הסתם את הקהילה המדעית הפסיכולוגית יותר נוחה לבחון תאוריות גם באופן עניני, ולא בכלים אידיאולוגיים פוליטיים בלבד.
עוד בילדותי בקיבוץ טענתי שהסוציאליזם מנוגד לטבע האנושי, ולכן סופו של הקיבוץ להעלם. הייתי ילד קטן ולא הכרתי את המניפסט, ובודאי לא את ספרו של וילסון שטרם נכתב אז. לכן, ברור שכשבגרתי ונחשפתי לסוציוביולוגיה נשביתי בקסמיה, ואכן פרסמתי בעבר הרחוק בבלוג שלי מאמרים רבים הדנים בסוציוביולוגיה וסטיות.
אבל אז נחשפתי למשנתו של הפרופסור איל בן ארי מהאוניברסיטה העברית. מסתבר שהפרופסור בן ארי העדיף לכפות מין דוקא על סטודנטיות לסוציולוגיה ולא ערביות מהשטחים, ובכך מיצב את עצמו - על פי התאוריה שלו בעצמו, כגזען. תהיתי מה גרם לבן ארי לבחור דוקא בסטודנטיות לסוציולוגיה, ועלה על דעתי שאולי פשוט הסטודנטיות לסוציולוגיה הכי שוות.
פה נזכרתי באזהרה של ראשוני האתולוגים, לא כל מה שהתאים למערה הפלייסטוקנית מתאים לכלוב של המאה ה21. היה לי ברור שפרסום פוסטים סוציוביולוגים לא יקרבו אותי בהכרח אל לבן ואל מטתן של סטודנטיות שוות לסוציולוגיה, ולכן כבר תקופה ארוכה שחדלתי לעסוק בתחום זה בבלוג שלי. יתירה מזאת, זה לא מכבר אף כיניתי בבלוג שלי את הסוציולוגיה כהמשכה של האבולוציה.
מסתבר שההחלטה נשאה פרי, ואכן התברר מעל לכל ספק שאיל בן ארי צדק! הסטודנטיות לסוציולוגיה באמת הכי שוות.
לאחרונה אחת מהן, יפה במיוחד, אף כינתה אותי "ניאו מרקסיסט" והזמינה אותי לשכב איתה.
זה הזמן להודות לקונארד לורנץ, ריצ'רד דוקינס,סטיבן גולד, רוברט לבונטין מרגרט מיד (שזייפה תצפיות) וכמובן איל בן ארי, ועוד רבים וטובים שהביאוני עד הלום. בזכותכם הגעתי לאושר מופלא. תודה לכולכם.
