על פי משרד החקלאות, האשמים במחסור בביצים בתקופת הקורונה, היינו אנחנו הצרכנים שאכלנו יותר מדי חביתות, מועצת הלול דוקא סבבה.
מעודדים מההצלחה המסחררת של התכנון בענף הלול יצאו עמיר פרץ ואלון שוסטר בפרויקט חדש: תשלום סך 4 מליון שקל ללולנים כדי שלא יגדלו עופות, על מנת להעלות את מחיר העוף. אני יודע שבקריאה ראשונה זה קצת בלתי נתפס, ולכן אחזור על זה שוב: את משלמת מכספי המיסים שלך 4 מליון שקל כדי להקטין את ההיצע של העוף, ולהעלות את המחיר, על מנת שאת תשלמי יותר עבור הפרגית בסופר.
הרעיון של ניהול הכלכלה הוא רעיון מבורך שכבר הביא לשפע רב, לשובע, לאושר ולעושר, בסין, בבריה"מ ובארצות נוספות. אני ממליץ לשלישיה המובילה: פרץ, שוסטר וניסנקורן, להרחיב את פעילותם גם לענפים אחרים בהם קיים צורך דחוף בהתערבות ממשלתית במאזן ההיצע והביקוש.
על פי מחקר שנעשה זה מכבר מסתבר שיחס ההיצע והביקוש בכלוב הוא 10.3 שולטים על כל נשלטת. תופעה זו גורמת למאמצי חיזור קשים ומתישים שעל שולטים לעשות כדי להשיג נשלטת, וגם לאי נעימות הנגרמת לנשלטות כתוצאה מחיזורים מרובים מדי ואגרסיביים מדי. מן הראוי היה שהשרים הנכבדים יתנו דעתם על מצוקה זו, וישלמו, מכספי משלם המיסים בעין יפה לשולטים כדי שיפרשו מהכלוב, ובכך יקלו על הביקוש הגדול מדי. בנוסף לכך ברור שיש להסדיר כראוי את הענף: לקבוע היתרים, רישוי ובעיקר מכסות, כמקובל.
