ענוה

ב1913 הציע נילס בוהר את מודל האטום, הדומה למודל של מערכת השמש. על פי המודל של בוהר, האלקטרונים באטום מקיפים את הגרעין בדומה לכוכבי הלכת המקיפים את השמש.

ניסויים שונים הפריכו את מודל האטום הפשוט של בוהר, ובסוף שנות העשרים פרסמו ורנר הייזנברג וארווין שרדינגר - באופן בלתי תלוי, גרסאות שונות למכניקת הקוואנטים. על פי עקרון אי הודאות של הייזנברג לא ניתן להגדיר במדויק גם את מקומו וגם את מהירותו של אלקטרון, זוהי תכונה מהותית של הטבע ולא בעיה של מדידה.

על פי פרשנותו של הייזנברג לעקרון אי הודאות שלו, האטום הוא רק פונקצית הסתברות דיפרנציאלית במרחב מופשט. כל נסיון להבין את האטום במונחים אינטואיטיביים תחושתיים היא בלתי אפשרית.
נוצר איפוא פער בלתי נסבל בין מודל האטום שהוא מודל מתמטי מופשט לבין המודל של מערכת השמש שהיא מוחשית.
הניסוי בחתול של שרדינגר ממחיש את האבסורד שבנסיון לגשר על הפער בין מכניקת הקוואנטים של החלקיקים לבין העולם המוחשי, על פי ניסוי זה מכניסים חתול לתיבה, ובתוך התיבה מתקן הממית את החתול בהתאם למקומו של חלקיק מסוים, מכיוון שמצבו של החלקיק ברגע נתון אינו מוגדר, יוצא שהחתול חי ומת בעת ובעונה אחת.

אטום רידברג הוא אטום שבו אלקטרון אחד דומה לכוכב שביט במערכת השמש, כלומר הוא יכול להיות רחוק מאד מהגרעין, ולהתקרב אליו לעיתים. אלקטרון כזה עשוי לגשר על הפער שבין העולם הקוונטי המטהפיסי לבין העולם המוחשי, שכן הוא מתנהג כגוף מוחשי כשהוא רחוק מהגרעין וכחלקיק קוואנטי כשהוא קרוב לגרעין.

שני אירועים שקרו לאחרונה עוזרים למדע לגשר על הפער בין מכניקת החלקיקים למכניקה הקלאסית המוחשית:

1. מדענים באוניברסיטת שטוטגארט הצליחו ליצר משני אטומי רובידיום מולקולת רידברג, כלומר מולקולה שהקשר הכימי בין שני האטומים שלה מבוסס על אטומי רידברג.

2. פורסם פוסט בשם "החמצה ומציצה" ובו הועתק עקרון אי הודאות את העולם המוחשי. בפוסט שהתפרסם בעיתון המדעי היוקרתי "לא רק בלונדינית" מתואר נסוי שנערך, ובו הצליחה בלונדינית להכנס למצב עמוק של אי ודאות, כך שהיתה ולא היתה במקום מסוים ובמצב מסוים בעת ובעונה אחת.

בבליוגרפיה:
1. http://www.ou.edu/publicaffairs/home/main/press/Rare_Molecule.html
2.http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=180370&blog_id=14377