אני לא צופה ולא מתענין באולימפיאדה. משעמם בעיני לעקוב אחרי יצורים מגושמים וחלשים המתחרים מי שוחה הכי פחות לאט, או קופץ הכי פחות נמוך.
כלב קשיש וצולע עוקף בקלילות את אלופי העולם בריצה. גורילה זקנה, חולה והריונית חזקה יותר משלושה אלופי עולם בהאבקות, ביחד.
האמנם המין שלנו חסר אונים בגלל שהוא כה איטי, חלש וקהה חושים? כלל וכלל לא. המכונית שלי יכולה לשאת משקל גדול יותר מפרד, ולרוץ איתו מהר יותר מצ'יטה, למרחק גדול יותר מזאב, בלי להתעיף. תצפיתנית בצהל רואה ביום ובלילה, טוב יותר מנשר, וקליע של רובה מהיר פי עשרה מבז צולל. אנחנו חזקים מאד, אבל הכח שלנו טמון בשכל ולא בשרירים.
אם כך היה ניתן לצפות שאולימפיאדות המדע והטכנולוגיה - המקצועות בהם אנו מצטיינים, יהיו בעלות הרייטינג הגבוה ביותר, ואילו אולימפיאדות הספורט - המקצוע בו אנו עלובים עד מאד, לא יענינו אף אחד. אז למה במציאות זה הפוך? התשובה פשוטה, בפיזיקה אף אחד לא מבין, בכדורגל כולם מבינים. כדי לענין את הציבור אתה חייב להצטיין בתחום שהוא מספיק פשוט כדי שכולם יבינו בו.
מסקנה: עדיף לך להיות יפה מאשר חכמה, כי גברים רואים טוב יותר מאשר הם מבינים.
