שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

ענוה

"לא גבה לבי, ולא רמו עיני, ולא הילכתי בגדולות ובנפלאות ממני"
לפני 7 שנים. 17 באוגוסט 2016 בשעה 13:24

על הקיר מול המשתנה מציץ עליך סלב כלשהוא, בזמן שאתה משתין, ומכריז:

אם אתה כל כך אוהב זיפים, למה עד לפני שלש שנים הקפדת להתגלח למשעי?

אם את כל כך אוהבת כפכפי אצבע, למה לא נעלת אותן עד לפני שנתיים (לפני 50 שנה קראו להן סנדלי אילת, וכבר אז הן היו ממש לא נוחות).

אם מגבעת זה כל כך מגניב בעיניכם, למה לפני 5 שנים לגלגתם על קשישים שחבשו אותה?

 

מסתבר שאתם לא אוהבים כלום, אין לכם טעם משלכם, וגם לא נטיה אסתטית עצמאית, אתם פשוט כבשים שזורמים עם העדר.

היחידים שמסתפרים איך שהם באמת אוהבים, מתלבשים לפי טעמם, ונועלים מה שבאמת נח להם, הם אלו שאתם קוראים להם סאחים, חננות, יורמים וכדומה (אתם תקפידו להשתמש במילה העדכנית - כפי המקובל על הסביבה שלכם). אז מי באמת מיוחד ומענין? זה שיש לו דעה וטעם עצמאיים, או זה שסתם מחקה את כולם?

אביגיל הכרמלית - עד היום, ובשום רגע, אני לא יכולה למצוא שום דבר יפה בנעלי קרוקס. וגם פירסינג נראה לי מיותר. ובא לי לומר לכל מקועקע/ת... ואם תתחרטי? היה שווה?

אז או שאני יוצאת דופן ונון קונפורמיסטית או חנונית על?
לפני 7 שנים
Cafe​(שולט) - את יוצאת דופן, ונון קונפורמיסטית, ולא חנונית.
ובאופן כללי את מושלמת, החסרון היחיד שלך הוא שאת גרה רחוק.
לפני 7 שנים
אביגיל הכרמלית - אתה הגבר הכי שווה בסצינה הזאת, שתדע!
לפני 7 שנים
Cafe​(שולט) - הווווו תודה.
לא יודע מה עשיתי טוב שמצאתי חן בעיניך.
מסתבר שאלוים אוהב אותי.
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י