לפני 10 שנים. יום שלישי, 20 בספטמבר 2016 בשעה 13:55
היא היתה נבט קטנטן, חלש, צמא, פגיע ונידף.
טיפחתי אותה, השקיתי, ניכשתי, דישנתי, הגנתי.
וכך היא גדלה וגדלה, והתחזקה, ופרחה, ויפתה עד מאד, וגמלה לי בשלל פירות מתוקים וטעימים.
ואני המשכתי לטפח, ולהשקות, ולקשור, ולגזום, ולרפא, ולחזק ולתמוך,
והיא גדלה והתעצמה, ויום אחד גיליתי שהיא כבר גדולה מאד, ואני לא מגיע לפירות.
ועכשיו למשתלה - לחפש שתיל חדש.