בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

ענוה

"לא גבה לבי, ולא רמו עיני, ולא הילכתי בגדולות ובנפלאות ממני"
לפני 4 שנים. יום שני, 2 באוגוסט 2021 בשעה 16:59

במלאת לי כמעט ח"י שנות כלוב, אני מרגיש שאולי באה העת להשיא מנסיוני עצות למתחילים:


עצה לשולט המתחיל: אף פעם אל תחשוב שאתה יודע מה או איך לעשות. תמיד תמיד תשאל, תבקש ממנה הדרכה, תתאמץ להיות קשוב. הבלוגים מלאים סיפורים של נשלטות שמספרות איך האדון הפתיע אותן במהלכים נועזים מסמרי שיער. זה נכון בערך כמו שנכון שאנשים אוהבים שעושים להם מסיבות הפתעה.


עצה לנשלטת המתחילה: הסיכוי שמישהו יצליח לנחש לבד מה נעים, מרגש ומשמח אותך, שקול לסיכוי שתמצאי באקראי את אביר חלומותיך באוטובוס. תני לאדון שלך הוראות ברחל בתך הקטנה, בדיוק מה ואיך את רוצה, אחרת זה לא יקרה, ובעיקר מה את לא רוצה, אחרת זה יקרה.


עצה לכולם: אל תחשבו שלבעלי נסיון יש הבנה או חכמה יותר מכם. הדבר היחיד שלמדתי מנסיוני הוא שאי אפשר ללמוד מהנסיון מאומה. לכן אם הגעתם עד כאן עשיתם שגיאה. עכשיו תקראו את הפוסט ברוורס ותשכחו מכל הענין. 

 

(תודה למ. על הכותרת)

 

לפני 4 שנים. יום שבת, 10 באפריל 2021 בשעה 17:28

חפשת ומצאת חדר להשכיר. את אצה וחותמת חוזה עם בעל הבית. ברור לך שאם תמשיכי לכלות זמנך בחיפוש חדר, סביר שתמצאי טוב יותר, ברור  גם לבעל הבית שאם ימשיך לחכות ימצא שוכר שישלם לו קצת יותר. מטרת החוזה היא להקנות לכם יציבות. לך הוא מקנה ודאות שבעל הבית לא יזרוק אותך מחר אם מישהו יציע לו יותר, ולבעל הבית ודאות שלא תעזבי אותו בשבוע הבא, והחדר ישאר ריק.

את מחפשת חתן ומוצאת בחור נחמד וראוי. בסתר לבך את יודעת שיש סיכוי טוב שאי שם קיים חתן טוב ממנו, אבל עלומיך חולפים, ולא תכלי את חייך בחיפוש. במזל טוב ובשעה טובה אתם חותמים על חוזה נישואין. את מחויבת, וגם אם שבוע אחרי החופה תתקלי בבחור שווה יותר, לא תתגרשי למענו.

הענין הוא בזה שהסנקציה הממונית1 או הטאבו החברתי על גירושין מבטיחים אולי משפחה יציבה אבל לא מבטיחים לך זוגיות מאושרת. אם תחיי כל חייך בהרגשה שאישך הוא לא הכי טוב שיכולת למצוא, תחושי החמצה שתפגום באושרך. זה המקום שבו האהבה מגינה עליך. כשיש לך את היכולת להתאהב, תוכלי להעריץ את אישך, להעצים אותו ואת התכונות הטובות שלו בעיניך, ולרצות בו יותר מבכל אדם אחר ביקום, וכך לעולם לא תחושי החמצה.

המוקש טמון בכך שהאהבה עושה את העבודה רק אם את לא מודעת לצורה שהיא עובדת, ברגע שאת מבינה איך זה עובד הקסם פג, ושוב תחיי בתחושת החמצה כל פעם שתתקלי בעלם נאה ועשיר2 מאישך. ומכאן נובע שאין דבר הרסני יותר לאושרך וליציבות משפחתך מאשר לקרוא בבלוג שלי, אבל אם הגעת עד לכאן, הנזק כבר נעשה. מצטער.

 

_____________________________

1. הכתובה מגינה למעשה רק על האשה מהאפשרות שהבעל יתן עיניו באחרת ויטוש אותה. ההנחה היא שגרושין הם תמיד עסקה רעה יותר לאשה הנפלטת לשוק עם ילדים ומבוגרת יותר, ואילו שוויו של הבעל יורד אך במעט.

2. מישהו שאפשר לדבר איתו עם העיניים, לצחוק כל הלילה ביחד, להנות מלהיות סתם בפקק תנועה ביחד, לרייר עליו בלי סוף ולרצות ללקק את כולו...(arcoiris).

 

לפני 8 שנים. יום רביעי, 17 בינואר 2018 בשעה 11:08

את מאד רגישה לביקורת. גם ככה הבטחון העצמי שלך לא משהו, וכשמישהו אומר עליך מילה רעה זה מנחית אותך לתהומות. ככל שהאומר יותר נכבד בעיניך כך יש לדברים שלו השפעה גדולה יותר עליך.

הפתרון: קחי אדם שיש לו דברים טובים להגיד עליך, ותעצימי אותו בעיניך: מני אותו לאדון, סגדי לו, צייתי לו, הכנעי לו, וכך תייצרי אדם שהוא מאד נכבד בעיניך ואומר לך מילות שבח. או בלשונו של הכוזרי: "בדי לעצמך דת, לענין הכניעה ולרומם ולשבח".

הטריק הזה - להמציא דת כדי  לשאוב עז ותעצומות נפש, אמנם עתיק מאד. אבל האל יכול להכזיב ולייסר את מאמיניו, ואז מלבד מה שיתמודד המאמין עם יסוריו, יצטרך להתמודד גם עם ההרגשה שהוא רע בעיני האל. את, לעומת זאת, בחרת לך בקפידה אדון שלעולם לא ייסר אותך באמת, ולא יפגע בך. זה יתרונו הגדול של עולם הסטיות על הדתות האחרות.

הנפילה עשויה לבוא אם הוא יעזוב אותך. אז מלבד זה שתהיי בודדה ונטושה תצטרכי להתמודד עם ההרגשה שאדונך, שדעתו עליך כה חשובה לך, מאס בך כי אינך טובה בעיניו. לכן את חייבת לדאוג לכך שאדונך לעולם לא יטוש אותך מיזמתו. היוצא מכך הוא, שאם את א-מינית, ולא ממש אוהבת למצוץ, עדיף שתחפשי מזור לנפשך בין חסידי ברסלב, ולא בין סוטי הכלוב.

לפני 9 שנים. יום ראשון, 4 בדצמבר 2016 בשעה 7:05

לפני כל צעד שאת עושה במגע עם גבר, שנני לעצמך בקול רם מאה פעמים את המשפט הבא:

"גברים באמת אוהבים מין".

זה יעזור לך להכנס למצב התודעתי הנחוץ כדי להבין איך פועל זה שאת מתנהלת מולו.

 

לפני 9 שנים. יום שני, 4 באפריל 2016 בשעה 3:43

שני מחזרים פונים אליך:

אחד מהם הוא שילוב של רמבו, רפול ובר לב, והשני שילוב של ראובן אדלר, אמיר חצרוני, ורני רהב.

לראשון פרופיל קצר ותכליתי, ובו מעט פרטים נחוצים, הוא גם טרח ושם תמונה של האיבר שלשמו התכנסנו פה (הוא מבין הרבה בפיסיקה שימושית, בניווט, ובטייס, אבל לא מבין מאומה בנשים). הוא פונה אליך בלאקוניות ענינית ותמציתית ומסביר לשם מה פנה אליך.

לשני פרופיל מסוגנן, מושקע, ומקושט בגיבוב אין קץ של מילים נבובות, וקלישאות שנשים אוהבות לשמוע. בלהטוטי מילים הוא מצליח ליצור לעצמו תדמית של בחור רגיש, מבין ועמוק. הפניה שלו תהיה שנונה ומסוגננת, ותתן לך הרגשה נפלאה שהבחור המקסים בחר לפנות דוקא אליך מכל הנשים פה (ברור שהוא פונה כך אל כולן, בהעתק - הדבק).

במי מהם תבחרי, וממי תתעלמי בנחרת בוז?

לפני 10 שנים. יום שני, 13 ביולי 2015 בשעה 9:53

האם כדאי לך לבחור זכר חתיך, מרשים ויפה? או שמא תעדיפי את זה שיש לו לשון ארוכה, זריזה ודביקה? עשוי לסייע לך בהחלטה זו.

 

הזיקית היא ציידת מוכשרת מאד, היא אומנית ההסואה, וצדה בעזרת לשונה הארוכה אותה היא יורה למטרה במהירות ובדיוק בלתי נתפסים. דקוטורנטית מTAU מצאה שמלבד הגוונים המאפשרים לזיקית להסתוות, מסוגלים הזכרים הזיקים להחליף 12 צבעים לצרכי חיזור.

 

כשזיקית נכנסת למועדון היא מוצפת מיד בשפע חיזורים על ידי המוני זכרים גדושי הורמונים, במי מהם תבחר? כל אחד מהזכרים חייב להתבלט, ולמשוך את עיניה (זה יותר מסובך כשמדובר בזיקית כי היא מניעה כל אחת מהן בנפרד). זאת הסיבה שכל זיק וזיק מנסה לאמץ לו צבע זוהר קסום ומיוחד. הזיק שיצליח להתעטר בצבע ה13 שאין לאחרים, יצוד לפחות אחת מעיניה של הזיקית, ויש לו סיכוי להגיע למיטתה.

 

לכל דבר מחיר. מעקרון ה trade off נובע שזיק שמשקיע משאבים בהתגנדרות בצבע מיוחד, ישקיע פחות משאבים בטיפוח לשון זריזה וארוכה שתהפוך אותו לצייד טוב יותר. יוצא איפוא שבדרך של ברירה טבעית רק הזכרים שמשקיעים את הונם ואונם בהתגנדרות יצליחו להתרבות, והמין כולו יהיה פחות ופחות מוצלח.

קולמוסים רבים נשתברו, ונהרות של דיו נשפכו בסוגיה זו, מאז יצא אמוץ זהבי עם תאורית עקרון ההכבדה. ועדיין זה בניגוד להגיון ולשכל הישר שהאבולוציה תתנהג בצורה כה מטופשת וחסרת אחריות. אני רוצה להציע גם תאוריה משלי.

 

נניח שכל הזיקיות היו חכמות ובוחרות בזכר בעל הלשון הזריזה, הארוכה והדביקה ביותר, כדי להוריש לבנים שלהן תכונות אלו, במקרה כזה כולן היו מזדווגות דוקא עם הזכר הזה, וכל שאר הזיקים היו מתים בתולים. במקרה כזה האוכלוסיה היתה סובלת מחוסר מגוון גנטי. נניח שהלשונאי המוצלח ביותר הוא נשא של מחלה גנטית מסוימת, הרי שכל הדור הבא יהיה נשא של מחלה זו.

הבורא נהג איפוא בחכמה ועשה את רוב הזיקיות רדודות ושטחיות כדי שיזדווגו עם הזיקים הצבעוניים החתיכים. אבל פה ושם יש זיקית אחרת, זיקית חכמה שמחפשת דוקא את הזיק בעל הלשון הארוכה והזריזה. הצאצאים של זיקית זאת ירשו מאמא את החכמה, ומאבא את הלשון, ויהיו זיקיות על.

במצב של שפע מזון האוכלוסיה תמשיך לשמור על מגוון גנטי, אבל במצב עקה של מחסור בזבובים, רק ציידי העל זריזי הלשון יצליחו לשרוד ולהתגבר על מצב העקה.

 

לסיכום: כשאת נכנסת לכלוב, או לפאב, או לשפת הים והמוני זכרים עטים עליך, את תבחרי בזה שהוא החתיך ביותר, המרשים ביותר, או השנון ביותר, רק אחרי שהעפת מבט לכיוון פח האשפה, ווידאת שאין מחסור בזבובים.

 

 

לפני 13 שנים. יום ראשון, 14 באוקטובר 2012 בשעה 13:23

אז מה ההבדל בין בני אדם לשאר בעלי החיים?
לרוב היונקים יש שתי עינים שתי אזנים אף אחד, פה אחד, וארבעה גפיים, אבל רק לבני אדם יש בית שחי.
אצל רוב בעלי החיים יש בלוטות ריח הממוקמות באחוריים. בזמן החיזור נוהגים בעלי החיים לרחרח זה באחוריו של זה וללמוד מהריח אינפורמציה חשובה אודות השני. בני האדם הולכים על שתיים, ועל מנת לחסוך מהסובלים מבעיות גב את ההתכופפות, שודרגו בלוטות הריח שלנו אל בית השחי. תחיבת החוטם באחוריים של בן הזוג נשארה נחלתם של סוטים חובבי ביזאר:)

אז אם יש לנו בלוטות ריח שמטרתן למשוך בני זוג, למה אנחנו לא אוהבים את הריח הזה, ועושים מאמצים להסתיר אותו?
למה אנחנו משתמשים בפרומונים של אורגניזמים אחרים כדי למשוך את בני הזוג שלנו במקום באלו שלנו?

על אף שאיבר המקובל בין היונקים לצורך הרחת פרומונים (איבר יעקובסון או VNO) מנוון אצל בני אדם, הרי שהאף שלנו מספיק רגיש כדי לקלוט חלק קטן מהם, בקהות החושים האופינית לנו. המגזין נייצ'ר מדווח שאכן ריח בית השחי של גברים גורם לנשים רגיעה וריגוש מיני, במיוחד ריח של זכר דומיננטי (Pilcher, 2003; Hopkin, 2005).
ברור אם כן שנשים פולניות יסתמו את בלוטות הריח שלהן באמצעות אלומיניום, ויכסו אותו בפרומונים של פרחים, כדי לא לגרות את הזכרים שלהן, דבר שיחסוך להן פיברוק של כאב ראש. אבל למה זכרים - שעסוקים כל זמנם בחיזור, מעקרים את כלי הנשק שלהם?

אני סבור שהסיבה היא שאנחנו מתרחצים הרבה וגם משתמשים בסבון. הדבר גורם לדיכוי של הפלורה הטבעית על העור שלנו, ולהתפתחות של חידקים ההופכים את הזיעה שלנו לתרכובות גופרית מסריחות. מי שמריח אותנו קולט ריח בואש המסמן לו שאנחנו חולים ומרחיק אותו. אם היינו מתרחצים לעיתים נדירות וללא סבון (כפי שרוב בני האדם נהגו לאורך רוב ההיסטוריה) הריח שלנו היה באמת נעים ומושך את הנקבות שלנו.

העלמה ה. העלתה תיאוריה הרבה יותר חכמה משלי. על פי התיאוריה שלה ריח זיעה מעיד על עבודה קשה בשמש. אנו נמשכים לאנשים חסרי ריח זיעה מאותה סיבה שעד לא מכבר היה מקובל להמשך דוקא לשמנים.  בזמן שמעמד העמלים התרוצץ בשמש, ישבו השולטים בצל כשעבדים מנופפים עליהם בעלי דקל ומגישים להם מים צוננים. ריח זיעה מעיד אם כן על מעמד נחות, בזמן שחסרונו מעיד על דומיננטיות.

מסקנה: אם אתה אוהב לזיין השתדל כמיטב יכולתך להימנע מעבודה (עדיף ליתר בטחון גם להמנע מלימודים). נשים נמשכות לבטלנים!  אבל אם אין ברירה ואתה חייב לעבוד לפרנסתך, אז תקפיד לא להתקלח אף פעם, רק כך תבטיח שנשים יחשקו בך תמיד.

לפני 14 שנים. יום שלישי, 17 בינואר 2012 בשעה 9:36

כשגבר פונה אליך בכלוב בסגנון: "קראתי את הפרופיל שלך ומצאת חן בעיני, אשמח להכיר אותך.." אין לו שום סיכוי . לעומת זאת, אם את תפני כך אל גבר את תתקבלי מיד בהתפעלות רבה. הסיבה ברורה - היצע וביקוש. את מקבלת עשרות או מאות פניות ביום, ולכן את מתעלמת מרובן הגדול. אבל כשאת מתיפחת שאין פה פנויים לקשר רציני, שכולם רק רוצים לעשות בך מעשי זימה וסטיות ותו לא, בעצם בחנת רק חלק קטן מאד מדיירי המקום, רק את אלו שטרחת להתיחס אליהם. מי יודע כמה גברים שווים, טובי לב, יפים, עשירים ושוחרי חופה הפסדת רק בגלל שלא פנו אליך בצורה שנונה. אז אם את מזייפת מיניות בקולי קולות, את תזכי להכי הרבה חיזורים. משלל מחזריך תבחרי לך את השנונים ביותר, והאחרות - האמיתיות יותר - הן יאלצו להסתפק ברוב הפחות שנון - הרוב שבו נמצאים החתנים השווים. (הסבר: מכיוון שהכי שנונים הם אלו שמצליחים להגיש את המועמדות שלהם, אז ברור שמתוכם החתנים השווים כבר נתפסו מזמן, ונשארו שם רק הנשואים והחרמנים הנבובים. לעומת זאת הציבור הגדול של הפונים בסגנון "היי" לא עבר סלקציה, ולכן שם יש עדיין חתנים שווים למכביר.)