וניל עם פיצפוצית

הקאובוי יצא מכאן לפני כחצי שעה לאכול ארוחת ערב עם המשפחה המורחבת.
היה ברור שזו לא אופציה שאצטרף. יותר מדי מוקדם מדי...

הוא הגיע בצהרים ויצאנו לאכול בחומוסיה המצויינת שליד הבית שלי.
אח"כ חזרנו הביתה, נשכבנו לנוח ופתחנו כפתור במכנס לשחרר בטן מלאה בחומוס משובח.
לאט לאט ובעדינות, תוך כדי נעימים הדדיים, מכפתור אחד פתוח עברנו לעוד כפתור פתוח ועוד אחד עד שלא נותנו כפתורים לפתוח, החולצות עלו, המכנסים ירדו ושקענו בעשיית אהבה איטית ומענגת של שישי אחה"צ.

אח"כ נימנמנו, אני קצת והוא יותר.
אני ישנתי עד מאוחר יחסית הבוקר, והוא קם מוקדם והיה עם אמא שלו בבי"ח, אז הוא היה עייף הרבה יותר ממני.

בכלל הוא כמעט לא ישן בימים האחרונים, שנינו טיפלנו באנשים אחרי ניתוח. הוא באמא שלו ואני באחי. לשנינו היו אלו ימים קשים ועמוסים והיינו זקוקים לביחד הזה כדי להרגע.
בהתחלה חשבנו שנפגש כבר אתמול בלילה אבל אני קרסתי מעייפות והוא יצא עם אחיו לפסטיבל הבירה. הוא הגיע אלי עם כרס בירה קטנה וחמודה.

היו קצת טלפונים וקפיצה קטנה של חבר, אבל הקאובוי שלי היה כל כך עייף שהתעלם מכל רעשי הסביבה והמשיך לישון, ולא היה מודע באופן מלא לכל ההתרחשויות.

אח"כ השתקתי את הטלפונים וקראתי ספר על הספה ליד האיש המקסים שישן בשלווה לידי.
כשקם הכנתי לו קפה ולעצמי לימונענע, דיברנו קצת, התעדכנו בכל מה שקורה במשפחות שלנו, בחיים שלנו וסתם גם שתקנו ועשינו נעימים אחד לשני.
לאט לאט הנעימים הפכו מיניים יותר ושוב התחברנו גוף ונפש בגעגוע לתחושה המענגת הזו של ביחד עד הסוף.

דיברנו על זה שלהוריו יש רק נכדים בנים ובאמת צריך לדאוג להם לנסיכה קטנה, הוא אמר שהוא חייב להפסיק לעשן שטויות כי היא תצא מסטולה לגמרי, לזה עניתי שאני בלי שההורים שלי עישנו דברים יצאתי מרחפת לגמרי, אז אולי במקרה הזה זה יצא ההיפך ותצא לנו דווקא ילדונת מחוברת לאדמה יותר משני ההורים המסטולים שלה.
למרות שהרופא אמר לי שכל עוד אני לא עושה שטויות הסיכוי שלעובר יהיו בעיות הוא קלוש, עדיין הקאובוי קצת מודאג. הוא מעדיף שנחכה עד שהוא יצליח להפסיק לגמרי לעשן שטויות, אבל כל עוד הוא משתעמם בארץ זה לא ממש קורה, הוא מצליח לתקופה ואז מתחיל עם זה מחדש.

התחילו לו טלפונים מתחנת הדלק של אחותו וגיסו, אחד העובדים חטף שפריץ דלק בפרצוף ויצא הביתה והשני לא מרגיש טוב והם חשבו שאולי הוא בסביבה ויכול לעזור. הוא שלח אותם לדבר עם הגיס ואמר להם שלא סתם לא מרשים למלא דלק בבקבוקים, זה בד"כ נגמר בשפריץ בפרצוף של מישהו. הוא גם הזכיר להם לקחת מהמנגו שהביא להם מהמטעים שיקחו הביתה מתנה לשבת.

כיוון שהוא כנראה נשאר עוד כחצי שנה לפחות בארץ המשפחה מנסה להכניס אותו לעסקים המשפחתיים, הוא שמח לעזור מדי פעם אבל אומר להם שלא יתרגלו לזה יותר מדי כי ברגע שכל התשתית לעסק החדש שלו תהיה מוכנה הוא עף לדרום אפריקה.

למרות שאני יודעת שהוא די משתעמם פה, אני שמחה שהוא בסביבה...
אני יודעת שלמרות הקיטורים הוא אוהב להיות קרוב למשפחה שלו ואלי אחרי כל השנים שחי רחוק מכולם, ואני יודעת שגם כשהוא יקים את העסק החדש בחו"ל הוא עדיין יהיה הרבה בסביבה.

עכשיו הוא בארוחה עם אבא שלו, אחיו, והדודים והבני דודים, באיזו מסעדת יוקרה במרינה בהרצליה.
הוא קיטר שזו תהיה ארוחה משפחתית ארוכה ומעיקה, אבל דאגנו לכבס לו את החולצה ולגהץ כדי שתתיבש מהר כדי שהוא יגיע לשם נקי ורענן ולא ג'יפה, והוא אמר שהוא ישתדל להבריז מהר ולחזור אלי ואולי נצא הערב לאיזו מסיבה או נשב איפשהו, או שנתכרבל בבית בכיף.

בינתיים אני בבית, מסניפה את הריח שלו שנשאר עלי ומרגישה שלווה שכזו, שלא הרגשתי כבר הרבה זמן...