וניל עם פיצפוצית

היום הזה התחיל מוקדם בבוקר בנסיעה לאיזה פארק מים הומה אדם (אם כי לרובם היתה התנהגות שאפילו לבהמות יש יותר דרך ארץ מאשר לאוכלוסיה ששרצה שם).
נעמה ואני הוזמנו לעשות פינת קעקועי חינה ונצנצים ליום כיף של לשכת עורכי הדין מחוז י"ם במתחם מגודר באותו הפארק. סימן הזיהוי של עו"ד ומשפחותיהם היה צמיד ירוק על היד.
היינו צריכות להדוף כמות מטורפת של ערסים מחברות תובלה וכל מיני קבוצות אחרות שפרצו למתחם וניסו להשיג קעקוע חינם.
איימנו בעדינות שהם נמצאים במתחם סגור של לשכת עו"ד אז כדאי שיתחפפו משם לפני שיתבעו להם את הצורה. בסופו של דבר זה עבד והצלחנו לעבוד בצורה תרבותית עד הצהריים.

אחרי הפסקונת קצרה להכנסת נוזלים והוצאתם מן הגוף המשכנו לקבוצה הבאה - אנשי צבא מאיזו יחידה של צנחנים. גם שם היה עומס מטורף של עבודה.

עבדנו המון שעות בחוץ, בפארק רועש ועמוס והתפללנו שיגמר כבר.
כל מה שרצינו זה הביתה, להתקלח ולנוח.

באירוע פגשתי את אחותו של הקוסם האהוב עלי ושאלתי אותה אם הוא כבר טס לירח דבש בתאילנד, כי לא תפסתי אותו ביומיים האחרונים ולא ידעתי אם הוא כבר שם או שיש זמן. לא היה לה מושג, היא באה לעשות בלוני צורות מטעם המפיקה של כולנו וגם לא היתה בקשר איתו בימים האחרונים. כשהמפיקה באה שאלתי אותה והיא אמרה שהוא עוד בארץ ומצטלם היום לאיזו סדרה חדשה והזמינה אותנו לבוא לאולפנים לשמח אותו מהקהל. כמובן שהסכמנו, כך שנעמה חזרה הביתה לגור שלה ואני המשכתי את מסעותי עם המפיקה לאולפנים, שתינו מג'וייפות מזיעה, אני גם מנצנצת בכל הגוף ועם כתמי חינה בידיים.
אחותו עוד עברה דרך הבית להתקלח ולהחליף בגדים, אני ידעתי שאם אני עוברת בבית אני כבר לא יוצאת משם אז ויתרתי על ההתרעננות.

בנוסף הפילו לי באירוע פלטה כבדה של שולחן על הרגל ועכשיו אני צולעת עם רגל נפוחה...
זה לא כל כך כייף!

ובכל זאת צלעתי עם הקוסם והמפיקה לעוד אירוע שחבר שלהם הפיק - תצוגת אופנה מתוקשרת בדיזינגוף סנטר. זה היה מתיש אבל נהנינו מהחברה כי באמת לא נפגשנו המון זמן.
אף אחד מאיתנו כבר לא היה בפוקוס אז פרשנו מהתצוגה לאכול חומוס ונסענו איש איש לביתו.

בבית העפתי מעצמי את הבגדים המג'וייפים וקירצפתי את עצמי שעה במקלחת עם פילינגים ומסכות וכל השטויות כדי להחזיר לעצמי צלם אנוש.

מחר עוד יום עמוס...

אני אפרוש כל עוד יש בי שמץ של שפיות.

לילה טוב