לפני 17 שנים. 24 בספטמבר 2007 בשעה 8:39
הפעלתי כמה כח שנדרש כדי להחליש את האחיזה שלו, זה לא היה קל אבל אני לא וויתרתי!
התעלמתי מהשעה המאוחרת ומהרעש שאנחנו עושים.
בד"כ אני שכנה נוחה אבל הלילה לא הייתי במצב להתחשב באחרים.
הייתי בשוונג ששום דבר לא יכול לעצור !
רציתי שהוא יעוף מפה ורציתי שזה יקרה עכשיו!
בקטעים מסויימים הסתפקתי בשתי ידי, אוחזת בו בחוזקה ומנערת, יש רגעים שזה לא הספיק ואז תפסתי איזה כלי משחית ונעזרתי בו.
יותר מדי זמן הוא היה תקוע לי בחיים והגיע הזמן לשבור אותו ולהמשיך הלאה בלעדיו.
זו הדרך היחידה להפטר ממנו.
שלם הוא לא יכול לצאת מכאן, זה ברור לי וזה ברור לו...
מפרקת לו את הצורה, שוברת אותו לחתיכות, מפעילה אלימות בלית ברירה.
המטרה מקדשת את האמצעים...
הארון הענק והמצ'וקמק הזה חייב לעוף לי מהחדר החדש עכשיו!