וניל עם פיצפוצית

נתתי לעצמי מתנה זמן, זמן לעשות דברים שמזמן לא עשיתי...
זמן לקרוא ספר אחרי ספר, לבלוע מילים ועולמות רחוקים.
זמן לבלות עם חברים שלא ראיתי מזמן, לבלות יום שלם עם אביס, (שאמנם הוא לא האדון שלי באופן מעשי, אבל הוא ובטי ישארו תמיד "אדונים של כבוד" בליבי ובנפשי), ללכת לישון אצל חברות טובות ולקשקש שעות אל תוך הלילה.
לעשות דברים שאני אוהבת כמו ללכת לים עם ספר טוב, לבלות עם האחים שלי - בעיקר עם הקטן (כמעט בן 4 הבונבון המוכשר הזה) ועם סבתא אסתר ההונגריה הבשלנית - ללמוד ממנה על המטבח ההונגרי ועל החיים, כשאני אחזור מהצפון אני אלך קצת לפגוש את החבר הקוסם שלי ואבלה גם איתו ועם החבר'ה הקוסמים שתמיד מצחיק וכיף איתם.
ואם יסתדר לי אולי אפילו אעשה גיחה לאילת לחברה שלי ולצלול קצת...
יש כל כך הרבה דברים שלא עשיתי מזמן ובא לי לעשות.
לבלוע את החיים הנפלאים האלו וליהנות ממה שיש להם לתת.
אני אצל אחי בת"א עכשיו, הוא מנמנם על הספה אחרי שקישקשנו קצת, כשהוא יקום נצא לאכול משהו ואח"כ אני יוצאת לפגוש חברים.
והלילה אני ישנה אצל חברה שלי שאני מאוד אוהבת, הלהבה התוססת הזו שאני מתה עליה וחזרה היום מחו"ל...
זמן לעצמי זו המתנה הכי כייפית שאני נותנת לי מדי פעם, ולא רק בימי הולדת.
למזלי אני נמצאת בשלב בחיים שיש לי את האפשרות הזו, אין לי עוד בעל וילדים או עבודה עם שעות קבועות, אני פרפר חופשי ואני יכולה לעשות כמעט כל מה שבא לי.
ומחר בא לי לנסוע צפונה...
מחר אני אטייל לי קצת בגליל המערבי שוב, בירוק כחול המדהים שיש שם, בנופים המדהימים של ילדותי.
התיק כבר ארוז למחר, החיוך על הפנים ואני ממשיכה הלאה... לאן שהרוח לוקחת...