מחר היום האחרון של החופשה מהצילומים...
יום ראשון אני חוזרת - אם כי בהדרגה, קיבלתי אישור לצאת להתנדבות הקבועה שלי בווראייטי, לאירוע השנתי, שזו תהיה השנה השביעית שלי בהתנדבות איתם, והסברתי למפיקה שזה חשוב לי לא לקטוע את ההתנדבות שם והיא נפעמת כולה הסכימה.
מהאירוע אני אחזור לסט, כי היתה החלטה שביום ראשון כולם חייבים להיות שם בלילה.
24/7 שוב, איך אני לא אוהבת את זה
איך אני כל כך זקוקה לחופש שלי בכל פעם מחדש!
לא התגעגעתי לשם בכלל, לא חסרו לי האנשים למרות שחלקם מקסימים, היה לי כל כך טוב להיות עם המשפחה והחברים שלי, להרגיש שקיבלתי את החיים שלי בחזרה.
מחר יום אחרון לחופש, לפני 3 שבועות נוספים של מחנק.
מחר אני אקום לבית עם אמא וסבתא בצפון הירוק, ונלך לשוק בתרשיחא לעשות קניות, ואולי נלך גם לים, ואני אשאר כמה שאוכל לפני שאחזור עם אחי המקסים והחתיך למרכז.
כל כך הרבה זמן לא היה לנו זמן איכות רק שנינו לבד... כל אחד מאיתנו היה קבור בעבודה שלו, אני בצילומים והוא בבוקר לימד גלישה ואחה"צ בנגרות עד אמצע הלילה... כל כך חרוצים שנינו כדי להתפרנס שכבר חודש לא הצלחנו להפגש...
איזה כיף היה לשבת הערב שוב עם מישלי המקסימה ולקשקש לנו לתוך הלילה ולאכול אבטיח במרפסת תחת שמים זרועי כוכבים...
איזה כיף יהיה אם גם נספיק ללכת מחר גם לים...
עייפה קצת ולא בא לי ללכת לישון, רוצה לנצל כל רגע לפני שיהיה מאוחר...
לפני 19 שנים. 6 באוגוסט 2005 בשעה 0:37