וניל עם פיצפוצית

הבוקר היתה לי בדיקת העמסת סוכר, שכל מי שעברה אותה יודעת שזה די מגעיל.
צריך לשתות כמות עצומה של גלוקוז מומס במים ולשמחתי האחות יעצה לי להביא לימון כדי לשפר את הטעם, אז שתיתי על הבוקר שתי כוסות של משהו שיש לו טעם של הרכז של הלימונדה שנותנים במסעדות ובתי קפה לפני שמוהלים אותם במים. זה היה בהחלט מגעיל למדי!

כל מי שמכיר אותי קצת יודע שאצלי המתוקים בבית זה פירות, גרנולה או יוגורט עם פרי. כשפעם ב.. בא לי שוקולד זה יהיה שוקולד מריר עם כמה שיותר מוצקי קקאו. כך שהקטנטונת בבטן לא רגילה אצלי לכמויות מאסיביות כאלו של סוכר ובטח לא בבת אחת.

מהבוקר הקטנה בשוגר-ראש מטורף, נכנסה להיפר של בעיטות וקצת קשה להתרכז בעבודה כשבועטים לך בבטן ועוד מבפנים...
גם ככה היא אוהבת להשתולל בפנים ויש לה לפעמים מרפקיות כאלו שמתחשק לי לתפוס אותה חזק שתפסיק לזוז כל הזמן, אבל מה לעשות שאי אפשר?

אמא סיפרה לי שגם אחי הקטן היה כזה בעטן בבטן, ולפעמים היא אפילו חשבה לעצמה (ולא העזה לגלות לאף אחד כדי שלא יגידו שהיא אמא רעה) שהיא תחזיר לו בבעיטות כשהוא יצא החוצה. אפשר היה לחשוב לפי הבעיטות בבטן שיצא ממנו אלוף קראטה או לפחות כדורגלן, אבל יצא ילד רגוע, אפילו קצת חנון לפעמים, שמצייר מכונות שהמציא, כלי נשק וטנקים וכל מיני דברים מכנים מסובכים ומלאי פרטים והיום הוא מעצב גרפי מוכשר שבונה אתרים לכל מיני היי טקים וכל השאר.

אז בינתיים אני לא ארשום אותה לחוג קיק בוקסינג, למרות האימונים שהיא דופקת לי מבפנים, ניתן לה לצאת ושהיא תחליט אם היא מצטרפת לנבחרת בהדרכת יעל ארד או נשארת לצייר עם אמא והסבתא רבא שלה אי שם בפסטורליה של הצפון, או נדבקת לדוד הגדול שדווקא היה מאוד רגוע בבטן אבל היפראקטיבי מהרגע שנולד ועד היום הוא גולש בכל חוף מטריף ואקזוטי עם גלים טובים ברחבי העולם...