וניל עם פיצפוצית

אני הולכת לכתוב כאן דברים כללים כי את הסיפור האמיתי שעומד מאחוריהם אין טעם לספר, הוא לא הראשון מסוגו ולא האחרון.

כולם יודעים זה עד כמה קל לפתוח כרטיס בזהות בדויה ולפתח שיחות עם אנשים שמבוססות על שקר.

הפתגמים הבאנלים "לשקר אין רגלים" או "הכורה בור בו יפול" אינם טועים...
כל שקר סופו להתגלות, גם הסתרת אמת.

לפעמים זה יקח דקות, לעיתים ימים ולעיתים שנים, עשרות שנים ואף מאות (לדוגמא קחו את תוכנית הרדיו המשובחת "שעה היסטורית" של פרופ' הר סגור ואלכס אנסקי בגל"צ - כל התככים, הסודות והמזימות מלפני מאות בשנים נחשפות היום).

בקהילה יחסית קטנה כמו הכלוב והבדס"מ בכלל או בארצנו שגם היא לא ממש גדולה בדרך כלל לא צריך לחכות כל כך הרבה זמן.

הבעיה שכל אדם שאינו מספר את האמת כולה או משקר בצורה בוטה עלול לפגוע, בכוונה או שלא בכוונה, באנשים ישרים ותמימים.

התירוץ האומלל "אני משקר כדי שלא לפגוע באדם יקר לי" לא מקובל עלי - האדם הזה יפגע מאוחר יותר - כשהאמת תתגלה. וברוב המקרים היא מתגלה.

ריצ'ארד באך כתב בספרו "תעתועים" (בספר העזר למשיח - איזכורים לנפש נאורה) "חייה כך שלעולם לא תתבייש אם דבר מה שאמרת או עשית יפורסם ברבים, גם אם מה שיפורסם לא יהיה האמת".

כמה נדירים האנשים שחיים כך.

צריך הרבה אומץ כדי לעמוד זקופים מול האמת, הרבה יותר קל להתחבא מאחורי רשת שקרים, הבעיה שהרשת הזו היא זו שתכשיל את המשקר בסופו של דבר.

גבר נשוי שבוגד באשתו משקר לעיתים קרובות פעמיים בו זמנית - לאשתו ולבחורה איתה הוא יוצא שמחפשת גבר פנוי לזוגיות. לפעמים הוא משקר גם לאנשים אחרים בדרך או שאנשים אחרים מואשמים בגלל שקריו, וכדור השלג הזה מתגלגל ורשת השקרים מסתעפת ומסתבכת ופתאום טעות קטנה אחת והכל מתפוצץ לו בפרצוף.

לפעמים יש מזל והפיצוץ מבוקר, לפעמים לא...
אבל תמיד יש נפגעים ובראש ובראשונה נפגע האדם ששיקר כי את האמון שנתנו בו יהיה קשה עד בלתי אפשרי להשיב.

אז אני מבקשת - אתם רוצים לשמור על אנונימיות, להשאר תחת שם בדוי ופרטים מעורפלים, עשו זאת, תהיו גלויים ותגידו - יש אנשים שיפגעו אם ידעו שאני כאן, הם לא מבינים. אבל אל תשקרו.

מערכת יחסים שנבנתה על שקר לא תגיע רחוק.

יש כאן הרבה אנשים שיבינו אתכם על היותכם לא מובנים מחוץ לכלוב, לא ישפטו אתכם ולא יפנו אלכם בהאשמות אם רק תהיו כנים.

הרבה אנשים מבין מכרי פה עשו צעדים אמיצים ועמדו מול יקיריהם ואמרו "כזה/ו אני, לכאלו דברים אני נמשך/ת, את/ה יכול/ה לקבל אותי כפי שאני או לעזוב" יש כאלו שלמדו לקבל את הצרכים של בן/ת זוגם ולשלב אותם בחייהם בצורה זו או אחרת, ויש שנאלצו לפרק משפחות.
אבל אלו אנשים אמיצים שלא ברחו מהתמודדות עם האמת.

יש גם אנשים שיש להם חיים כפולים ללא ידיעת יקיריהם אבל בקרב החברים פה הם כנים, הם לא סיפרו שהם פנויים כשהם לא, הם לא הונו אף אחד פה, פרט לשקר שהם חיים מול משפחתם. אנשים אלו מנהלים חיים חצויים, מסוכנים ומלאי פחד שמישהו חס וחלילה יגלה, זו לא צורה לחיות את חיינו - בפחד.

אני מבקשת מכל אותם אנשים טובים עם הדילמות - חישבו על תוצאות מעשיכם, מה תרגיש האישה האוהבת בבית כשתדע ששיקרתם לה? האם שווה להרוס זוגיות בצורה שכזו? האם עדיף לשקר לה לאורך זמן עד שהכל יתפוצץ ולחיות חודשים/שנים עם יסורי מצפון? האם לא עדיף להפתח - לספר, לשתף, אולי היא שותפה לפנטזיה ואף פעם לא העזה להגיד? אולי היא לא בקטע אבל אין לה בעיה שתמזמז למישהי את כפות הרגלים או תלקק לה את המגף ותחזור הביתה לחבק אותה במיטה? אולי תוכלו להגיע להבנה או להסכם כלשהו של גבולות מה מותר ומה אסור, יש הרבה זוגות שנפתחים לעולמות חדשים כי רק העזו לדבר בכנות.
ובמקרה הכי גרוע - היא תצעק עליך שאתה סוטה, שהיא רוצה שתעוף לה מהחיים - במקרה הזה - היא גם ככה תגיב כשיוודע לה שבגדת. אז עדיף לצאת ממקום שאתה לא שלם בו אל מקום שיקבלו בו אותך כפי שאתה.
וכאן זה המקום.

כאן בכלוב - אם אתה אמיתי ואמיץ - אנשים יאמצו אותך בחום לליבם, הם יבינו אותך, הם יקבלו אותך כפי שאתה, כאן תוכל למצוא בת זוג לפי העדפותיך פחות או יותר.

תשקר, תפגע באחרים - זה יתגלה, יוקיעו אותך מכאן, יתקיפו, יבקרו בחריפות.

אני כותבת את הדברים מתוך כוונה טובה, למנוע פגיעה באנשים נוספים.
אני מבקשת שתהיו אמיצים ואמיתיים - בעיקר למען עצמכם.
אני יודעת שזה קשה, ולפעמים זה נראה בלתי אפשרי, אך לטווח ארוך זה תמיד הדבר הנכון לעשותו.