יום שלישי, פעמיים כי טוב, החל בצילצולי טלפון צורמים שהקפיצוני משינה נעימה למחשב לשלוח כל מיני אישורי הזמנות עבודה למפיקים לחוצים.
בין לבין הבהב לי המסנג'ר בהודעה מאחי האהוב שביקש שאבוא לנקות לו ולשותפו את הדירה הענקית שלהם באותו יום, שכן הם מצפים לאורחים ביום רביעי... אורחים, כן כן... אחי - בשביל החברים הג'יפה שלך בקושי היית רוחץ כוס, מכירה אותך... הזמנתם חתיכות (;
אז מי אני שאפגע בחיי המין של אחי הצעיר, ארזתי בגדי ג'יפה, בגדים יפים והעמסתי את עצמי על אוטובוס לת"א.
לכל הנחמדים שרוצים להציע לי לנקות גם את ביתם המג'וייף - תשכחו מזה!!! יש מעט מאוד אנשים בעולם הזה שלמענם אני אזיע ככה בחום המגעיל של יולי אוגוסט עם הלחות האיומה שבתל אביב.
בערב הייתי מותשת, דביקה, ושוב פעם מותשת...
עשיתי מקלחת רענון ולבשתי בגדי יציאה כי זו היתה האופציה היחידה מלבד בגדי הג'יפה המיוזעים שלי.
אחי ושותפו ועוד כמה מתנחלים (שהחלו לג'ייף מחדש את הדירה המצוחצחת) שאלו אותי אם אני מתכננת לצאת, אמרתי שאני יוצאת לחברה לישון אצלה וזהו, אני גמורה מכדי לבלות אחרי הסיוט של לנקות דירת 4 חדרים גדולה בחמסין הכי דביק של תל אביב.
אבל אז צלצל הטלפון וזה היה אביס ששאל אותי אם אני מצטרפת אליו למועדון... ים האוטומטית ענתה "בטח, בכיף". XXX הונילית שניקתה כל היום קיללה אותה בשקט...
האישיות המפוצלת (שכללה אחות מותשת מנקיונות וסוויצ'ית מתלהבת שיחד מרכיבות את הוניל פיצפוצי שעווה) מצאה את עצמה ברכב של אביס בדרך למועדון, כולה צוהלת ונרגשת.
אין כמו להגיע למועדון ולפגוש את החברים... אם כי היו כמה שלא הספקתי להגיד להם שלום כי או שהם היו באמצע סשן או אני (רונה מותק - אוהבת אותך!!!)
ישבתי למעלה על ספה יחד עם מישלי אהובתי וסאב דאימונד שלה זה היה הביקור הראשון (ברוכה הבאה יקירה) כשאביס ניגש ושאל מי מבין שלושת עלמות החן רוצה להקשר...
כל כך רציתי נדנדה, ישר קפצתי והתנדבתי וביקשתי למצוא עצמי מרחפת תרתי משמע.
בקשתי מולאה! ועוד איך מולאה... הגשמת חלום!!!
ישבתי לי על ספה כשאביס החל לרתום בחבלים סנדות ממקלות במבוק לגופי, עיני נקשרו ומעכשיו הכל היה רק צלילים ותחושות.
הרגשתי פלאש בק מילדותי במושב של האיחוד החקלאי... קיץ, חם, הבנים עסוקים בבניית סנדות עם מקלות וחבלים והבנות משחקות אחת לשניה בשיער.
שמעתי את אביס שולט במבצע אופרטיבי מסובך של קשירות, איזונים, מציאת נקודת כובד, הנפות ומי יודע מה עוד... כשבינתיים מישלי עושה לי נעימים בשיער ובחזה ואני מתפנקת לי בכיף.
הבנים עבדו קשה, הרימו, קשרו - ואני נחה ומתפנקת.
אחרי זמן מה של עבודה מאומצת הייתי באוויר, נידנדו אותי, החיוך שהתחיל מהפינוק של מישלי גדל.
יש לי נדנדה!!! בעצם - יותר שווה - אני נדנדה!!!!
ריחפתי לי בעונג גדול, מנודנדת ומאושרת, דמי משעשע אותי ואת שאר הנוכחים בחדר, הקולות הלכו והתרבו ואני ממשיכה לרחף... איזה כיף לי... איזה כיף!
כשהמקל שמתחתי כבר נלחץ והרגשתי שאוטוטו נהיה לי נמק, נאלצתי לבקש לרדת, זה היה קשה, אבל אני זקוקה לשתי רגלי במצב תקין כדי לצעוד בסנדלי העקב ובחורף במגפיים.
כשנפתחו הקשרים במבצע אופרטיבי מסובך לא פחות מהקמת הקונסטרוקציה והוסר מעייני הכיסוי, נגלה לפני מראה מדהים... אביס ללא חולצה, מיוזע מהמאמץ, גבוה וחתיך, והחיוך הענק גדל עוד יותר.
קיבלתי חיבוק ענק והוא הראה לי את יצירת הפאר שהנציח במצלמתו.
בקרוב גם כולם יוכלו להינות מהתמונות, כשהוא יצליח להעלות אותם לפורום.
אז נכון, אני וניל (עם פיצפוצי שעווה), אבל מי אמר שונילים לא אוהבים נדנדות????
לפני 19 שנים. 14 ביולי 2004 בשעה 22:20