הלכנו היום עם הדולה המיועדת לפגוש את המיילדת המקסימה בבייבי צימר.
קיבלנו סיור מודרך והסברים על הבריכה הגדולה והנוחה, על כל המקומות והתנוחות האפשריות ללידה בצימר המקסים, הסברים על הפילוסופיה של הלידה הטבעית ומה עושים אם משהו מסתבך
(3 דקות מביה"ח ואפשר להזמין אמבולנס שיחכה מראש אם רוצים עוד יותר ראש שקט) והמיילדת - מדהימה! חיוך וחום ושקט כזה של אחת שעושה את מה שהיא אוהבת כבר שלושים שנה, ובכלל זו מישהי שאני מכירה מאז שהייתי בעצמי ילדה ואני אוהבת אותה עוד מהתקופה שהיתה האחות של המושב.
אחרי כל הפסטורליה והאידיליה הגענו לתג המחיר...
אחרי ההנחה לחברים המחיר היה בערך כמו המכונת כביסה 7 ק"ג של אלקטרה + המקרר 400 ומשהו ליטר שקנינו אתמול לדירה החדשה!
נכון, לידה זו חוויה חשובה ומשמעותית, ועוד לידה ראשונה זו חוויה של פעם בחיים, אבל לא מספיק שלגדל ילדים זה די יקר, אז גם ללדת אותם בצימר תמורת סכום "סמלי" של כמה אלפי שקלים נשמע קצת מלחיץ. ואני יודעת שבגלל התאריך החמקמק של כל לידה ולידה היא יכולה לקחת על עצמה רק 3 לידות בחודש, ושהיא מלווה לפני ובזמן ואחרי ליד ונותנת מעצמה כל מה שרק אפשר לתת, ועדיין המחיר הזה גרם לי להשתנק קצת (קצת הרבה אם כבר)...
האופציה השניה היא ללדת בבי"ח שבגלל החלפת מנהל המחלקה הוא פחות נעים מבעבר, אבל כשאני חמושה בדולה ואמא אסרטיביות ובאבא תומך לידה ותומך כל דבר כואב בעולם הכי טוב שיש, זה כבר נשמע פחות גרוע.
גם ככה איך שאני מכירה את עצמי אני מסוגלת להכנס למקלחת ולצאת משם רק כשהראש של הקטנה יהיה כבר בחוץ... אז אולי זו לא בריכה עם קרקעית מרופדת וסביבה פסטורלית כמו בצימר, אבל זה מים וזה בעיקר מה שאני צריכה כשמשהו כואב או מלחיץ לי, גם מקלחת טובה עושה את העבודה.
עוד קפצנו אח"כ לדולה והבאנו ממנה ספר וכדור גומי ענק בהשאלה כדי לתרגל כמה שרירים ללידה ולקרוא ולהיות יותר מוכנה, ומשם קפצנו לאבא ואשתו ולגור שלהם שכבר לא כל כך קטן, הבאנו את מתנת יום ההולדת לאשתו של אבא, ואבא ניפח טיפה את הכדור שהאוויר קצת ברח לו, והסתכלנו על הבטן הקופצת מהיפרית הקטנה שבתוכה ואחי כרגיל צחק אבל סירב לגעת בבטן, נראה שזה מרגיש לו קצת כמו סרט אימה לגעת בבטן הזזה למרות שמעולם לא ראה את "הנוסע השמיני" (בכל זאת הוא עדיין לא בן 8)...
בין לבין יש עוד סידורים, הכנות, בירורים.
תקופה שכזו של הכנה לשינויים ואוטוטו ליל הסדר ונהיה השנה בהרכב די מלא של מעל 20 איש אז כבר התחלנו בתיכנונים של מי מכין מה וכמה ולמה...
מחר מגיע הטכנאי לתקן לאמא את מכונת הכביסה הישנה, מחרתיים מגיע המשלוח של המכונה החדשה והמקרר של הדירה שלנו.
ההכנות הולכות ונהיות מוחשיות, השינויים הולכים ונעשים קרובים...
לפני 16 שנים. 8 באפריל 2008 בשעה 19:44