וניל עם פיצפוצית

קמתי לבית שקט, אמא כבר בעבודה, אחי עוד ישן והקולות היחידים באוויר הם ציוצי ציפורים.
לקחתי את יוגורט הבוקר שלי למרפסת, הכל סביב כל כך ירוק ופרחוני...
הורדים פורחים בטירוף מהחמסינים שהיו בימים האחרונים, גם הרימון והתפוח מלאי פרחים, ועוד שיחים עם פריחה סגולה מהממת שאין לי מושג מה שמם.
החתלתולים משתזפים ומתמתחים בפינוק עצלני בשמש הנעימה של הבוקר, ואני לא יכולה להפסיק לבלוע בעייני את כל היופי הזה!

בין ההרים שבאופק רואים את המבצר וזה נראה כמו גלויה או איור של ספרי אגדות.
מלטפת את הקטנה שבבטן וחושבת לעצמי שאני לא מבינה איך אפילו חשבתי לרגע על להשאר בעיר ולגדל אותה שם.

אני רוצה שנצא לטייל בגינה ונסתכל על נמלים וחיפושיות, שנציץ בשקט על שפני הסלע שמגיעים להשתזף בסלעיה שבחצר הבית, שהיא תכיר את הצמחים והחיות לא רק מתמונות בספר קשיח או מטיולי שבת בפינות ליטוף עמוסות לעייפה. מגיע לה ילדות בטבע כמו שלהורים שלה היתה. שתגדל סוליה עבה בכפות הרגליים מטיולים יחפים בחוץ, ולא תתבכיין מאיזה קוץ סורר או סלע דוקר. שתנשום את האוויר הנקי הזה לריאות בחיוך של אושר.

שלשום פגשתי את מקימת המרכז לגיל הרך בהפנינג שהיה מחוץ לסופרמרקט, היא הזמינה אותי ליוגה להריוניות ותוך דקה התיידדנו והתחלנו לדבר על שיתוף פעולה עסקי כשסיפרתי לה על ציורי הפנים והגוף שאני עושה. מסתבר שהיא היתה אצל אמא שלי בבית באיזה ערב בית פתוח שהיא עשתה ושם ראתה עבודה שלי שתלויה שם על הקיר (כי גם אמא שלי היא אמא משוויצה)...

אז אולי בצפון טיפה יותר קשה להתפרנס מבמרכז אבל לחיות כאן הרבה יותר זול, והרבה יותר יפה וירוק, ואני בטוחה שנסתדר לנו מצויין גם כאן, כי כשרוצים לעבוד הפרנסה מגיעה וכמו שסבתה של אימי נהגה לומר "היכן שאלוהים מביא שפנפנים הוא גם שותל הרבה ירק" (רק שהיא אמרה את זה בגרמנית וינאית מהודרת 😄