הגענו רק שנינו וכמעט ביטלו, שאלו אם נוכל לחזור בשישי בצהרים לסיור הבא ואמרתי שאין מצב, ההכנות לליל הסדר זקוקות לי במטבח ולא בחדר הלידה.
אז קיבלנו הדרכה פרטית, עם מיילדת מקסימה וחייכנית שענתה על כל השאלות בסבלנות אין קץ, הסבירה על לידה טבעית מול הצורך שאולי יהיה בניתוח אם הקטנה תהיה מעל 4 ק"ג.
כשהסבירה על הפרוצדורה של ההכנה לקיסרי יכולתי לחיות בשלום עם הגילוח, קצת פחות בשלום עם הכנת הוריד אבל כשהיא דיברה על קטטר אמרתי "עד כאן!" והיא הסבירה למה צריך ואמרה שאני יכולה לחתום על ויתור ולנסות ללכת על לידה טבעית גם עם הקטנה תהיה גדולה ואז רק אם יש מצוקת עוברית הולכים לניתוח או אם אתעייף בעצמי ואבקש.
מהכרות עם הגנטיקה המשפחתית עם סבתא שנולדה בכפר נידח בהונגריה במשקל 5 ק"ג ובעצמה ילדה שני בנים ששקלו כמעט 5 ק"ג, ואמא שילדה אותנו גדולים (בסביבות ה - 4 ק"ג) גם בלי ניתוחים - אמרתי שאני סומכת על הגנים ואני אחתום בשמחה על הטפסים.
המיילדת אמרה שכל עוד לא ירדו המים ולא התחילה לידה פעילה אז מותר לי להיות במקלחת תחת מים זורמים כמה שבא לי, שזה כבר הרגיע אותי.
כל המיילדות היו מקסימות, החדרים היו פרטיים ונעימים, המיילדת רמזה שלמרות שמנהל המחלקה קצת מעיק עם התקנות החדשות שלו והאנטי לשיטות הטבעיות הן עדיין קשובות ליולדת יותר מאשר לו וזה כבר מצא חן בעייני (:
אז אמנם זה לא צימר אבל נראה לי שזה גם יכול לעבור באווירה נעימה ורגועה...
לפני 16 שנים. 14 באפריל 2008 בשעה 20:19