וניל עם פיצפוצית

כל מי שהיתה במצבי יודעת שחופשת לידה זה בלוף אחד גדול.
אין חופש לדקה במצב הזה!
או שמניקים, או שמחליפים חיתולים, או שרוחצים או מתרחצים, או עסוקים עם הכביסות, או כשהגוזלים סוף סוף ישנים מנסים להספיק דברים או שקורסים מעייפות.
ולמרות הכל - זה התענוג הכי עצום בעולם להסתכל על הגור המדהים הזה ולדעת שהדבר המתוק הזה הוא לא רק חלק מהחיים שלך - אלא הדבר הכי משמעותי בהם.

ובכל ההתרגשות הזו סבתי שתהיה בריאה, חגגה את יום הולדתה ה 92 (היא מנסה להכחיש ולספר שהיא רק בת 88 כי שינו לה את שנת הלידה כשעלתה לארץ אז לפי המסמכים היא עוד צעירה, אבל אנחנו צוחקים והולכים עם האמת, 90 חגגנו לה כבר לפני שנתיים בטיול לטורקיה) כשבועיים אחרי שנולדה לה הנינה, שזו הגורה הקטנה שלי.
זה היה מאורע מרגש עם כל הדודים והדודות עם השמות המוזרים שכתבתי עליהם באחד הפוסטים הקודמים.

ביום שני, יומיים אחרי הבלגן, סבתא הרגישה מסוחררת ועלה לה לחץ הדם. הרופא אמר לה שכנראה התייבשה ושתנוח ותשתה הרבה ושלח אותה לרופא פינמאי שכבר הבין את מה שהרופא הקודם לא הבין ושלח אותה לנויירולוג. זה היה אירוע מוחי קטן, שלמזלנו לא עשה הרבה נזק - שיווי המשקל קצת נפגע אבל עושה רושם שהוא מתחיל להשתפר לאט לאט.

את השבוע האחרון בילתה אמא שלי בין הבית שלי ושלה עם הגורה ולבין הבית של סבתא כדי לראות מה איתה. בסופו של דבר אמא הפעילה אסרטיביות ואמרה לסבתא שהיא באה אלינו כל עוד היא מסוחררת כי היא לא מוכנה לקחת את הסיכון שהיא תיפול ותהיה לבד בבית והיא עלולה להפגע. אז עכשיו סבתא פה מה שאומר שאנחנו צריכות לצעוק כל הזמן כדי שהיא תשמע כי גם עם מכשיר השמיעה שלה היא לא ממש מבינה מה אמרנו, ואנחנו צריכות לשמוע בפול ווליום את כל הטורנירים בווימבלדון כולל הפרשנויות של סבתי, שתהיה בריאה, ולדאוג שהיא תשתה ותאכל ולא תיפול במקלחת או בכל מקום אחר, ואין מה לומר - זה די מתיש לדאוג גם לסבתא בת 92 אחרי אירוע וגם לגורה בת חודש שיונקת כאילו אין מחר.

אתמול בערב אמא לקחה לעצמה חופש קטן והלכה לקונצרט עם חברה. שמחתי בשבילה כל כך. היא חזרה כל כך מלאת אנרגיות מכמה השעות האלו בלי לדאוג לאף אחד.
היא סיפרה שפגשה הרבה חבר'ה (אם אפשר לקרוא לאנשים בסביבות גיל ה 60 חבר'ה בכלל?) שהיא מכירה שאחלו לה מזל טוב להולדת הנכדה ולה לא היו אפילו תמונות להראות כי ככה זה בעידן הדיגיטלי, שולחים את התמונות לכולם במייל ולא מסתובבים איתן בארנק.

כשהיא הלכה לישון הדפסתי לה כמה תמונות של הקטנטונת והכנתי לה "אקורדיון" קטן שיכנס לה לארנק עם 8 תמונות מהמוצלחות ביותר של הדוגמנית שלנו והשארתי לה עם פתק שמאחל לה יום מקסים ליד הקומקום החשמלי, כדי שתמצא את זה כשתכין לעצמה את הקפה של הבוקר.
הבוקר היא מאוד התרגשה למצוא את המתנה הקטנה וירדה אלי לדירה לפני שיצאה לעבודה להגיד תודה ולתת נשיקה לשתינו.

קצת אח"כ עליתי אליה לדירה עם הקטנה כדי לארגן לסבתא ארוחת בוקר כי שמעתי שהיא כבר התעוררה. עכשיו סבתא רואה צעירים חסרי מוח בקולי קולות ואני והגורה שוב ברחנו אלי לדירה. בכל זאת הגורה צריכה לישון קצת ואי אפשר לישון בשלווה עם אופרת הסבון בפול ווליום.

ההפסקה שלי נגמרה, חוזרת לכביסה כל עוד הקטנה קצת ישנה. בקרוב היא תתעורר ותצמד לי שוב לציצי. ככה נראים החיים שלי בתור מחלבה ניידת (:

עלק חופשת לידה P-: