המחשב שלי פיתח אלרגיה מוזרה לאינטרנט.
פתאום שום דבר לא עולה, או עולה בקצב איטי עד כדי יאוש ובד"כ נתקע ונופל שניה אחרי שעלה במשך שעתיים.
הטכנאי בבזק בדק ואמר שזו בעיה במחשב ולא בקו, ושכדאי לפרמט את המחשב או לפחות להחליף דפדפן.
חשבתי שזו הזדמנות נהדרת להתקין את הדפדפן החדש של גוגל ששמעתי עליו טובות, אבל המחשב ירק לי אותו בפרצוף וסרב להתקין.
אז אני אצטרך לפרמט שזה אומר למצא מישהו שיודע לעשות את זה ולהתקין הכל מחדש בלי למחוק לי את כל החיים.
או בקיצור - לקרוא לאבא.
טוב שאבא שלי ואני גרים קרוב עכשיו והוא אחד כזה שיודע לתקן כמעט כל דבר.
יש דברים מסויימים בחיים שתמיד נשארים בהם "הילדה של אבא"...
ובינתיים אני אמשיך להציב את אמא שלי בתור בייביסיטר על הגורונת הנסיכותית ולהתנחל על המחשב הטרנטה שלה עד שהמחשב החדיש יותר שלי יתאפס על עצמו.
כמה נפלא שיש הורים שעוזרים בדברים הקטנים האלו בחיים ועוד יותר נפלא שהם עוזרים בדברים הכי חשובים וקריטיים שבחיים.
זכיתי בזוג הורים מדהימים ובכלל במשפחה תומכת ונפלאה, בכל דבר קטן כגדול.
אז אולי רשת של אינטרנט אין לי כרגע אבל רשת תמיכה אמיתית יש לי וזה הכי חשוב, ועל כך אני מודה בכל רגע ורגע בחיי.
לפני 16 שנים. 4 בספטמבר 2008 בשעה 16:29