וניל עם פיצפוצית

בדיוק היום, יומולדת 3 חודשים לקטנטונת המתוקה שלי.
איך הזמן טס כשנהנים!

בכל יום היא גדלה קצת, בכל כמה ימים היה פרצוף חדש, תנועה חדשה, קול חדש, בכל פעם משהו קטן אחר והיום, שלושה חודשים אחרי, היא מתהפכת מהבטן לצד ומשם לגב, ומהגב מתהפכת לצדדים, היא מושיטה אלי ידיים כדי שארים אותה, היא מנסה לדבר ומוציאה מילמולים וקולות חמודים להפליא, היא מנסה להכניס כל מיני דברים לפה, בעיקר את האגרופים שלה (סוג חדש של פיסטינג???), הגזים הולכים ופוחתים והחיוכים והצחוקים מתרבים מיום ליום והיא מקסימה את כל מי שבסביבה ועושה עיניים לכולנו, הפלרטטנית הקטנה שאי אפשר לסרב לה.
היא מפתחת העדפות מוסיקליות משלה, כרגע הפייבוריט שלה הוא הארי בלפונטה בשיר ספינת הבננות שלו בתוכנית "החבובות" - היא מוקסמת ממנו לחלוטין שם וצוחקת כשאנחנו שרים לה את השיר ומנסה לשתף פעולה ולשיר בעצמה, יש לה כנראה שמיעה מוזיקלית לא רעה - היא משמיעה צלילים די דומים...

היא כבר הספיקה לנסוע לת"א הלוך חזור ברכבת ולישון אצל הדודה ששמרה עליה כשהייתי בעבודה, וגם נשארה לבד אצל סבא שלה עם הדוד הצעיר ועם הדודה כשעבדתי פה בסביבה, ועשתה איתי בייביסיטינג לשכנה שגדולה ממנה בשנה בדיוק ונראה שהן נהנו מאוד אחת מחברתה של השניה אז בשבוע הבא נעשה זאת שוב. הן בטח תגדלנה להיות חברות טובות, אפילו השמות שלהן ממש דומים.
לפני כמה ימים היינו יחד בים, היתה רוח אז לא נכנסנו למים אבל היא הוקסמה מהבריזה ומרחש הגלים והתבוננה במים מהופנטת - ילדה של אמא שלה, אוהבת ים גדולה זו. אחי הגולש כבר הבטיח להעביר אותה הכשרה מתאימה בגלישה כשתגיע לגיל המתאים, ואח"כ בצלילה.

בקרוב ניסע שוב למרכז, לבקר עוד חברים ולחגוג את היוולדה עם כולם, אפילו שזה בשלושה חודשים של איחור, עדיף מאוחר מלעולם לא (:
נתארגן על תאריך ואז כולכם תקבלו הזמנה.

לפעמים קשה לי להאמין שעברו רק שלושה חודשים, זה מרגיש כמו שנים - קשה כבר לזכור איך היה לפני שהיא נולדה, ומצד שני - זה כל כך אינטנסיבי שנראה כאילו בקושי שבוע עבר.
ממאוד מוקדם בבוקר עד שעות הערב המוקדמות, כמעט כל מה שאני עושה זה איתה: הנקה, אמבטיות, טיולים בשעות הנעימות של היום, התעמלות במסווה של משחקים ושירים בבית על המזרונים והשטיחים הצבעוניים כשאנחנו מוקפות בהמון צעצועים מרשרשים ומקשקשים או מצלצלים ומצפצפים למיניהם, שעות על גבי שעות של נשיאה על הידיים ונידנוד בלתי פוסק להרגעת הגזים, חיבוקים ונישוקים, הסנפות ודיגדוגים, ושיחות נפש של מילמולי תינוקות...

ואז מגיע הערב והיא כבר במיטה, אחרי אמבטיית קצף וציצי, ישנה עם הפרצוף הגורי המתוק להפליא שלה, ואני בחדר ליד בשקט, כדי שאשמע כל ציוץ אם תצטרך אותי במשך הלילה להנקה נוספת או החלפת חיתול, ובינתיים מנסה לעשות קצת דברים שאני צריכה כמו כלים וכביסה וקצת סדר בדברים, קצת לקרוא, קצת לכתוב פה, קצת לצייר אם יוצא לי והעיניים לא נעצמות, כי ברוב הימים אני פשוט מנקרת לי מול הטמבלוויזיה עד שאני נכנעת לעייפות, מתקלחת מהר ונכנסת בעצמי למיטה, הרי גם ככה אני יודעת שלא צפויה לי שינה רצופה כי בקרוב הקטנה תהיה קצת רעבה או רטובה ואני אתייצב לשרותה במה שרק תצטרך. עכשיו זה הזמן שלה, כל מה שתצטרך היא תקבל והכי מהר שאפשר.
עוד יגיעו הימים שהיא תצטרך ללמוד לדחות סיפוקים ולהבין שלא כל מה שרוצים מקבלים, אבל בינתיים היא הנסיכה בהא הידיעה, והיא לא רק מקבלת עד חצי המלכות אלא את המלכות כולה!