וניל עם פיצפוצית

*
לא באמת הייתי שם, זו היתה גיחונת רק כדי לתת חיבוק כי גם ככה הייתי בסביבה, ופומיקי וגאלה ואביס התעקשו... הכל בגללם (:

לא סתם העקב נשבר - כי לא הייתי צריכה להסתובב שם.
ישבתי ליד Tיפוס, בעלי היקר והאהוב שלא ראיתי מזה עידן ועידנים, וליד גרין איי המקסימה והתוססת וניטרו המתוק וחיבקתי ונישקתי חברים יקרים שלא ראיתי המוווון זמן.

ואני בטוח פיספסתי כמה כי פשוט ישבתי יחפה עם הנעל המתוקנת ביד אחרי שבעלי היקר והמוכשר מצא בכוך האפל הזה ציוד סנדלרים ושיפץ לי את הסנדל כדי שאוכל לטפס חזרה לאוויר הפתוח ולהגיע הביתה בשלום וללא ג'יפה בכף הרגל.

חזרתי מסריחה מסגריות ובעיניים צורבות, גם מהגת רימון שבו הייתי קודם וגם מהמועדונית שלנו, והבנתי שוב באופן חד משמעי - אין לי מה לחפש שם.
אני צריכה אוויר נקי לנשום, מוסיקת רקע שקטה ואת החיבוקים מהחברים ללא הפרעה של כלבלבים נטושים שבוהים בי בכפות הרגלים ומזילים ריר.

לא בא לי על זה יותר כרגע.

אם כי שמחתי לראות את עמוס ואת אולה ואת 009 - הם אנשים מקסימים ואני נתתי להם את החיבוק והנשיקה באמת מכל הלב.

אני פשוט אוהבת את הדרמות שלי כרגע בבית בשקט.

יש לי כל כך הרבה הרפתקאות בעבודה מאז שנכנסתי להפקות בצורה רצינית, יש לי אקשן וקאט כל כמה דקות, סשנים מול מצלמות וסאדיזם ומזוכיזם של חיי היומיום בשואוביזנס וזה מספיק לי.

השיא של אתמול היה ההפתעה שעשתה לי פומיקי, שבאה ועברה את הסלקטורים החסונים של גת רימון בהצהרה שהיא באה לעזור לים ואוי למי שיעמוד בדרכה. אף אחד לא מסתבך עם שדונית כתומה שכמותה.

מותק, כל כך התגעגעתי לחיבוק שלך ולחיוך שלך עם הגומות!

אני עוד מנומנמת, מחסלת לי להנאתי יוגורט וניל עם פיצפוצי תפוז (המצאה גאונית של דנונה שטראוס) והעיניים חצי דבוקות מהעייפות ואני מחייכת כי ראיתי אתכם אתמול, לפחות חלק מכם...

זיקיתוש, TCH, מאסטר ערן, אחד"ש, ורוניקוש, זרונת, 34, ואני בטח אזכר עוד מעט בעוד... כשאתעורר קצת, אז לא להעלב בינתיים.

יום מקסים לכולם!