וניל עם פיצפוצית

היומולדת שלי היה חיוור יחסית לשנים עברו והסתכם בפינוקי בוקר משפחתיים עם מתנות ודברים טעימים, וארוחת צהריים של יום שישי במסעדה ההונגרית האהובה עלי ("מקום מתוק" בבצת - מומלצת בחום לאוהבי המטבח ההונגרי החלבי).
אחה"צ חזרנו לשגרה הרגילה עם הגורונת, והערב היה מנומנם עם צביטת געגועים למסיבות של פעם, בדירה הקטנה ברעננה שבכל יומולדת בדקנו עד כמה אפשר לדחוס לתוכה חברים והוכחנו את האמרה שככל שיש יותר אנשים אז יותר שמח, ושאין כזה דבר צפוף מדי כשמדובר בחברים טובים.
אבל החצי יומולדת של הקטנה היה עבורי חגיגה של ממש.
התחלנו את הבוקר עם שירי יומולדת ושמתי לה זר פורח שהצחיק אותה כשהתבוננה בעצמה במראה, אח"כ היא שיחקה בצלופן מהמתנות שקיבלתי אתמול בהנאה מרובה, עד שיצאנו להסתובב בשוק, ואחרי שחזרנו היא קיבלה בפעם הראשונה אוכל שהוא לא ציצי - אבוקדו הס רך וטעים.
הפרצופים המופתעים שלה לטעם החדש היו מתוקים להפליא, ומהר מאוד היא נהנתה לאכול לבד עם הכפית את העיסה הירוקה ירוקה הזו.
לקינוח היא קיבלה בכל זאת קצת ציצי והלכה לנמנם.
אחרי הנימנום על הציצי היא התעוררה עם אף אדמדם מהמעיכה בזמן השינה לצוך הציץ, ובפרצוף מסטול משינה המשיכה לזחול בין הצעצועים ולשחק עד שהגיעה השקיעה והיא התחילה לשפשף בעייפות את העיניים עם האגרופים.
עלינו למעלה לאמא שלי כדי למרוח איתה עוד קצת זמן עד לטקס השינה המסורתי, ושם היא שיחקה עוד קצת בזמן שעזרתי לאמא עם העבודות תרגום שלה לאוניברסיטה.
כעבור זמן מה היה ברור שאי אפשר למשוך יותר, וחזרנו למטה לאמבטיה, ציצי ולישון.
היה כיף לחגוג לה את החצי שנה, אפילו שהיא לא ממש מבינה.
בטח יהיה יותר כיף לחגוג את השנה השלמה בעוד שישה חודשים בדיוק!