זה מדהים איך בכל יום יש שינוי.
לפעמים השינוי קטן וכמעט ולא מורגש עד שעוברים כמה ימים ופתאום רואים שמשהו השתנה, כמו שקורה עם הזחילה של הגברת, ולפעמים השינוי קורה בבת אחת ובתוך יום צץ לו משהו חדש...
היום היה מן יום שכזה, בו הקטנה היתה מנומנמת, עם מצב רוח טוב אבל ראו שמשהו עובר עליה.
בהתחלה חשבתי שזו עוד קפיצת גדילה או משהו בסגנון, היה ברור לי שמשהו קורה אבל לא משהו מדאיג. בצהריים יצאנו לאכול עם סבתא, היא כרגיל ניסתה להכניס לפה את המפיות במסעדה, וכל מה שהיה על השולחן והצטרכנו להרחיק מה שמסוכן ולאפשר את מה שלא, אבל היא היתה חסרת שקט יותר מהעייפות הרגילה של שעת צהריים.
החלטנו לוותר על הביקור אצל הסבתא השניה והסבא ולדחות אותו למחר כדי שנרדים את הקטנה בלי הפרעות. אחרי שהחזרנו את סבתא הביתה מהמסעדה פתאום ראיתי משהו קטנטן לבנבן בפה של הגורה - שן ראשונה בקעה!
מיד הודעתי לסבתא השניה שנפתרה תעלומת ההתנהגות המוזרה ושלנינה יש שן חדשה בפה, איזה אושר זה גרם לה! היא ממש בכתה מרוב התרגשות וטילפנה לאבא שלי שגם ככה היינו בדרך אליו לקחת את השטיח שאשתו שמרה לה מאחי הקטן, שטיח מקסים בצבע כחול עם חיות מצויירות עליו.
גם שם היתה התרגשות מהמאורע.
אני רק מקווה שהיא תצליח לישון טוב בלי להתעורר מיליון פעם בלילה, כי בינתיים היא כבר התעוררה כמה פעמים מרוב שזה מציק לה. שמנו לה ג'ל מיוחד, נקווה שזה יעזור.
לפני 15 שנים. 6 בדצמבר 2008 בשעה 18:32
