ירדנו לעיר היום, לעשות סבב ביקורים ולשנות קצת אווירה.
קודם הלכנו לאשתו של אבא שלי למשרד, שתסניף קצת גורה לקראת סוף השבוע. היא הזכירה לי להביא את הטפסים מהמרפאה - סתבר שהביטוח שלי ישלם לי בסביבות 3000 ש"ח על הניתוח הקיסרי שהיה לי. זה לא רע בכלל סכום כזה על משהו שגם ככה עשיתי וכבר מאחורי.
משם הלכנו לבקר חברה ותיקה שיש לה חנות פרחים, הגורה מאוד אוהבת את הצבעוניות שם ומרותקת לכל הפרחים והירק בזמן שאנחנו מתקשקשות ומתעדכנות האחת בחיי השניה.
התחנה הבאה היא סבא וסבתא שלי, שם גם היה אבא שלי שבא להחליף להם איזו רשת קרועה בחלון, ואחי הקטן שסיים את הלימודים הצטרף אליו. הקטנה היתה מאושרת משפע האנשים האהובים עליה וחייכה כל הזמן, וזחלה בריצה אל אחי, טיפסה עליו וליטפה לו את הפנים תוך כדי שהיא כמעט מוציאה לו עין. היא לא כל כך יודעת מתי היא באמת מלטפת ומתי היא כמעט עוקרת אברים ממקומם עם הכוח הפיזי המטורף שלה.
כשישבנו לאכול כולנו יחד מעכתי לה קצת גזר ובטטה ממרק הירקות הטעים שסבתא הכינה והיא זללה בתאבון שלא רואים בד"כ אצלה. בד"כ היא אוכלת קצת ירקות ועושה פרצופים מצחיקים ואחרי 3-4 כפיות נמאס לה והיא יורקת, אבל כשישבנו כולנו ואכלנו, המשפחה המורחבת סביב השולחן, היא אכלה בתאבון ובהנאה מרובה. טוב, האוכל של הסבתא ההונגריה שלי זה תמיד מעדן!!!
תוך כדי ארוחה אחי שלח לי SMS "אני מגיע, תכיני עוגה". לפני שבועיים הוא הוסיף לי כמה דברים לאתר ואמרתי לו שיחשוב מה הוא רוצה בתמורה והא ביקש עוגת פירורים אז הבטחתי לו שכשיבוא צפונה אכין לו.
אח"כ המשכנו לפגוש את אמא שלי ואת אמא שלה ועוד כמה דודים מהצד שלה של המשפחה, ישבנו יחד במסעדה ופינקתי את עצמי בוופל בלגי עם הרבה גלידה, פירות וקצפת.
בדרך הביתה התקשרתי לאשתו של אבא שתכתיב לי את רשימת המצרכים, לא הכנתי כבר שנים עוגת פירורים ולא זכרתי מה צריך לקנות. מסתבר שהמתכון שלה מורכב יותר מהמתכון שתמיד הייתי עושה, וזה היה קצת יותר מסובך להכין את הכל כשהגורה היתה עוד ערה, אבל רציתי להכין לו לפני שיגיע ומצאתי את עצמי מקציפה חלבונים, עושה הפסקה להרגיע את הקטנה, חוזרת להוסיף את הפודינג וניל ושוב מנסה למצוא פתרון להרגעת החניכיים הכואבות של הגורה, אבל בסופו של דבר העוגה היתה מוכנה והוכנסה להתקרר לכמה שעות טובות.
כשאחי הגיע ובא לתת חיבוק ולסדר לי משהו במחשב הוא קיבל חתיכה גדולה וטעימה של עוגה. השאר במקרר מחכה לו לחיסול במהלך השישבת. זו עוגה שמתקלקלת מחוץ למקרר אז הוא לא יוכל לקחת אותה הביתה...
זה היה יום ארוך ומעייף, הקטנה כבר מזמן אחרי מקלחת, במיטה. נראה לי שזה זמן טוב לעשות כמותה.
לפני 15 שנים. 12 בדצמבר 2008 בשעה 21:30