וניל עם פיצפוצית

על הבוקר גיליתי שאני נכנסת בקלות לג'ינס הצמוד מלפני ההריון והוא יושב עלי נפלא.
כל בחורה יודעת שרק דבר שכזה לבדו יכול לגרום לתחושת ריחוף, אז על אחת כמה וכמה עם נוספים עוד כמה דברים כמו - יום חופש, טרמפ עד לסבא ולסבתא, ארוחת בוקר טעימה עם הגורה, סבא וסבתא, טיול לים - זה היה יום מושלם בשביל ים!

הגענו לחוף, קיפלתי לקטנה את השרוולים ונתתי לה לזחול בפעם הראשונה בחייה על החול.
היא היתה באקסטזה, חפנה את החול ושפכה אותו שוב ושוב, טעמה קצת, זחלה עליו במהירות ובאיטיות כשהיא בוחנת את ההבדלים בתחושה, זוחלת לסלעים שמפרידים בין החול למים, מטפסת עליהם ואם לא הייתי עוצרת בעדה בוודאי היתה מזנקת לתוך הגלים.
בת שלי, אלא מה...

מצאתי לה "שלולית" ים קטנה בחול צמוד לסלע גדול, נתתי לה לטבול בה את הידיים, היא לא הפסיקה לחייך לרגע וצווחה צרחות שמחה בקול.

מצאנו צדף גדול שהיא כירסמה כל הדרך חזרה לסבתא וסבא.

בצהרים אבא שלי הצטרף אלינו לארוחה, היה מרק ירקות מעולה שסבתא הכינה, ופירה וירקות מבושלים ממש טעימים, הקטנה זללה מהכל ועשתה נחת לסבתא.
יותר מאוחר אחי הקטן בא ועשינו עוד גיחה קצרה לים, הפעם זכרתי להביא את המצלמה והנצחתי כמה רגעי אושר של הגורה.

אחה"צ היה לי טרמפ הביתה עם חברה ותיקה של המשפחה. הבת שלה ואני היינו חברות טובות בכל השנים שהם גרו צמוד אלינו שזה פרק לא קצר ומאוד מאושר בשנות הילדות שלנו.

ביליתי קצת זמן איכות איתה ועם אמא וסבתא עד שהקטנה כבר שיפשפה עיניים מעייפות.
ירדנו לעשות אמבטיה. הפעם לפחות הקטנה יכלה להכנס כל כולה למים ולא עצרתי בעדה כמו בים, והיא נהנתה כל כך שלא יבבה אפילו קצת כשחפפתי לה את הראש מכל החול שהיה שם.
עכשיו היא ישנה כמו מלאך קטן, צוחקת מדי פעם מתוך שינה.
בטח חולמת על הגלים הקטנים שליטפו את ידיה במים, ועל החול החם שזחלה בו...