יש המתעסקים בימים אלו ביציאת מצריים, ואחרים שכמוני - ביציאת שיניים.
מכת חושך נעלמת באמצעות האור הקטן הדלוק תמיד בלילות כדי שלא אתקע ברהיטים כשאני ממהרת להרגיע את הקטנה המיבבת באמצע הלילה.
ליל אמש היה מתיש במיוחד, כמעט בכל שעה היתה יקיצה,
באחת מהן יצאתי נוטפת מים מהמקלחת בריצה להרגיע את הבכי.
בשלב הזה כבר כמעט בכיתי בעצמי...
בימים טרופים אלו לא עוזר כלום חוץ מציצי.
מוצץ ובקבוק לא מזיזים לה, אקמולי וג'לים לשיניים לא עזרו ליותר מדקות ספורות.
אני מנסה להתיש אותה שתישן חזק, כך היא לא מרגישה את הכאב של בקיעת השיניים במשך כמה שעות טובות, כי אם היא לא תהיה מותשת - אז אני זו שאהיה מותשת.
במלחמה הזו יש רק מנצחת אחת - היא!
אתמול עשינו יום כיף במרפסת, עם גיגית גדולה מלאה במים ובצעצועים וטיול בעגלה ואחה"צ בא איזה צייר שעבר בכפר מבית לבית והראה לנו המון תמונות אבל זה כבר לא עניין את הקטנה.
היום הבנתי שצריך הרבה יותר אקשן כדי שהלילה שלי לא יהיה לבן:
בבוקר ים - חפירת בורות עם הדוד הקטן, וטיול בעגלה לסבתא רבא לארוחת צהריים, שם חיכו עוד כמה בני דודים והדוד הגדול שצובע לסבתא רבא ולסבא רבא את המרפסת של המטבח היום. היא שיחקה עם כולם עד שהגיע זמן הארוחה. אכלנו מרק ירקות הכי טעים בעולם, ועוד דברים טעימים אך ממש לא כשרים אז אני אמנע מלתארם כאן לטובת שומרי המסורת שבקוראי (יש כאלו בכלל?).
חזרנו הביתה לנימנום צהריים שהתארך מעל לשעה, לים יש אפקט שכזה.
אח"כ אמבט מלא משחקים אצל סבתא ומשם גיחה לג'ימבורי לעוד שעתיים של אקשן, שבמהלכם לא יכולתי להתאפק וקניתי לה ממול ב"שילב" מנורת לילה שמנגנת ומקרינה על התקרה אורות עם ציורים ומופעלת גם באמצעות קול, בתקווה שכשהיא מתעוררת בלילה ומתחילה ליבב, במקום שאצטרך לקום בעצמי ולשלוף ציץ, פו הדב ינגן וירקוד לפניה ויעשה במקומי את העבודה.
אם זה מה שיקרה אלו יהיו ה 200 ש"ח השווים ביותר שהוצאתי בזמן האחרון! (וזה עוד אחרי הנחה של 50 ש"ח, איזה מחירים דופקים על הדברים האלה, אבל העייפות שלי דורשת פתרון ששווה את ההשקעה).
בינתיים, טפו טפו טפו, דממה.
הקטנה ישנה עמוק
אני אלך למקלחת בתקווה שהיא לא תתעורר על פי חוקי מרפי בדיוק כשאסתבן או אחפוף את השיער.
לילה טוב (הלוואי!)
לפני 15 שנים. 13 באפריל 2009 בשעה 19:10
