וניל עם פיצפוצית

כואב לי בלב כשכואב לה, כשהיא מתעוררת בלילה ביללת כאב חדה ושום דבר לא עוזר חוץ מציצי...
שתי שיניים גדלות לה עכשיו למטה, אחת מכל צד של השיניים הראשונות.
כבר רואים אותן עומדות לבקוע מרוב שהן קרובות, הלבנבנות שלהן בתוך הוורוד שמסביב מסבירה את הכל.
והיא מתעוררת בבוקר בחיוכים כאלה כאילו לא כאב לה בלילה ולא נצמדה אלי מחפשת נחמה בחום הגוף, ומשחקת עם בובת הפרווה החדשה של החתול, ומבקשת שאמחא כף חזק כדי להפעיל בקול את המופע האור-קולי של פו הדב במנורה החדשה והיקרה וכך אנחנו מעבירות שעה של התפנקות בוקר במיטה, רק שתינו, מסתכלות על התקרה, מנופפות לשלום לבלון האדום ולפרפרים, ומזמזמות לדבורים וצוחקות מכל דבר ומתחבקות וצוחקות ושוב מתחבקות ואני כל כך שמחה שכבר לא כואב לה והלב שלי משפריץ מרוב אושר.
הצחוק המתגלגל שלה והחיוכים האלו עם השיניים המבצבצות, לא מכירה שום דבר אחר שגורם לי אושר יותר מלראות אותה כך ולהקשיב לצחוק הזה שלה.
כשהיא נרדמת אני בוהה בה שעות, בפנים הקטנות המתוקות שלה, נושמת אותה עמוק לתוכי וחושבת לעצמי: "זו הבת שלי, הדבר המתוק הזה, היא הילדה הקטנה שלי, היא זו שגדלה לי בבטן וגדלה לי בלב ומול העיניים" ואני מתקשה להאמין שזה אמיתי ולא חלום, ואז אני נזכרת שצריך לישון בשביל לחלום, ולישון זה לא דבר שקורה לי להרבה בימים אלו, כשהיא בלילה בוכה כל כך הרבה מרוב כאב כשפורצות לה השיניים הקטנות והחדות שלה.
כשהיא יונקת קצת לפני השינה לפעמים נחה עליה רוח שטות והיא נותנת לי ביס, אני כמעט צורחת מכאב, אבל מתפוצצת מצחוק. יש לי סאדיסטית קטנה בבית...
היא רודפת אחרי לשרותים כשאני צריכה פיפי ואיך שאני עומדת להתיישב עם ישבן חשוף היא נותנת לי ספאנק, היום אמא שלי סיפרה לי שעשתה לה אותו הדבר כששמרה עליה השבוע לחצי שעה כשהשארתי אותה אצלה וירדתי למטה לסדר קצת ולשטוף כלים.
התחלתי לצייר לה ספר, משהו שלה במיוחד שאספר לה לפני השינה.
את שני העמודים הראשונים סיימתי את שלב העפרון. לצבוע לא הספקתי כי היא התעוררה בבכי כמה וכמה פעמים, ובין לבין הכנתי לעצמי ארוחת ערב קלה וניסיתי לראות את הסדרה שאני אוהבת בטמבלוויזיה. טוב שיש שידורים חוזרים, כך אני עושה פאזל של החלקים שפיספסתי בכל אחת מההקרנות עד שיוצא לי פרק שלם...

עכשיו העיניים שלי כבר מתחילות להעצם, אני אגרור עצמי למקלחת חפוזה ולמיטה.
אם יהיה לי מזל אני אצליח לקרוא עוד כמה עמודים בספר המצויין שאני קוראת לפני שארדם.
גם ככה בקרוב היא תתעורר שוב ואני בעקבותיה, ואז אעביר אותה למיטה הגדולה ואז כבר בקושי ארדם שוב כי היא עושה תרגילי אקרובטיקה והתעמלות קרקע/מכשירים תוך כדי שינה.
איך סבא שלי תמיד אומר? נחים בפנסיה...אומר ומקיים.