אמא שלי החליטה לנסות לארח את הקטנה ללילה שלם אצלה.
ארוחת הערב והאמבטיה עברו בשלום, וגם שלב ההשכבה הראשוני, שכן הקטנה שפוכה וצרודה כמעשנת כבדה, מרוב התעוררויות בלילות הקודמים וצריחות כשהבינה שהיא לא עוברת לישון במיטה הגדולה, אלא נשארת במיטה שלה.
אין יותר תירוצים, השיניים סיימו לבקוע, היא כבר לא משלשלת אז היא לא צריכה ציצי לפי דרישה, נסגר הבופה של 24/7 הכל כלול!
להרגיל אותה מחדש לישון לילה שלם במיטה שלה זה סיוט.
היא עקשנית לא קטנה.
הצרחות מתחילות בקטן יחסית אחרי חצות, כשהיא הופכת לדלעת טורפת ציצי.
בהתחלה היא עוד מראה שרידי נסיכותיות ונרדמת יחסית מהר אז הבכי לא נמשך יותר מרבע שעה
(שלמען האמת זה המון בדציבלים הרצחניים של הקטנה כשהיא עצבנית ולא מקבלת את מה שהיא רוצה), אבל לקראת 04:00 לפנות בוקר זה נהיה מטורף! מעל שעה וחצי של צרחות עם הפוגות קטנות של שתיית מים ומנוחה, לקראת 06:00 נשברתי אמש ולקחתי אותה למיטה הגדולה וסתמתי לה את הפה עם ציצי.
בבוקר היה לה קול צרוד כאילו עישנה שתי חבילות נובלס.
היא ככה כבר יומיים, ולא מוותרת.
עקשנית, אמרתי כבר?
עכשיו היא ישנה בלול אצל אמא שלי בחדר השינה, אמא סימסה שהכל בסדר. סימסתי חזרה שתנוח כי השעות הקשות עוד לפניה. הבאתי לה בקבוק לשעת חירום ומנת חלב אם קפואה לפריזר.
נראה איך זה יעבוד ועד כמה אמא שלי תחזיק מעמד,
ולעצמי - אני הולכת לישון לגמרי לבד בדירה לראשונה מזה שנה פלוס. זה יהיה מוזר, השקט הזה (עד שאתחיל לשמוע את הדציבלים עד אלי ואצטרך לתפוס את עצמי לא להשבר ולא לעלות לקחת אותה אלי).
אני אוכל לישון על הבטן ועל הצד כמה שמתחשק לי בלי שהקטנה תדרוש ממני לעבור לתנוחת הנקה נוחה (עבורה)...
אני אוכל לחפוף ראש בלי לפחד שהיא בוכה ואני לא שומעת בגלל המים הזורמים על האזניים, אני אוכל לדבר בטלפון אם יהיה לי כוח בכלל לדבר, אני די מרוסקת מחוסר השינה הממושך.
יאללה, זזתי למקלחת!
זה יהיה מוזר!
לפני 15 שנים. 19 ביוני 2009 בשעה 17:45