וניל עם פיצפוצית

בסופר הקבוע שלנו שבכפר השכן היו רק הקצרים, אמנם בלי צבעי מאכל אבל השקית שלהם דקיקה והם קצרים ולא מתאימים להקפאה עמוקה של שיניים טוחנות מבצבצות.
גם במחסן לא היו להם את הארוכים יותר.

לסופר בכפר שלנו אמא שלי לא רצתה ללכת, בעיות חניה ועומס בימי שישי בבוקר, אז ניסינו בסופר היקר בין לבין.

היו שם שלוקים ארוכים, אבל אלו עם צבעי המאכל המסרטנים כמו טטרזין ושאר החבורה.
החלטתי להתייחס אל אלו כמו אל הנשכנים הקפואים הרגילים רק בצורה שמאפשרת גירוד השיניים הטוחנות, להבדיל מהנשכנים שיש לנו בבית שלא מגיעים לעומק הפה.
הודעתי באופן חד משמעי לאמא שלי לא להתפתות לפתוח לה את הזבל הזרחני הזה גם אם היא תבכה. בשביל זה יש קרטיב מפרי טבעי בלי צבעי מאכל של שטראוס.
גם ככה המוכרת שאלה אותי למה אני לא קונה שלוש חבילות במבצע "רק 10 ש"ח". תודה אבל לא תודה! יש גבול! שתלעס את הפלסטיק עם הקרח הצבוע והממותק הזה כמה שצריך כל עוד כואב אבל כשיגמר סיוט יציאת השיניים הזבל הזה עף לפחי המיחזור לפלסטיק או נתרום אותו למי שלא אכפת לו לכרסם זבל לא אורגני במיוחד.

עכשיו אני מחליפה לה את הזבל הצבעוני הזה בכל פעם שאחד נמס ומתחמם באחר קפוא מהמקפיא, הקטנה נהנית מהצבעוניות והקור ואין לה מושג שמבפנים יש סירופ ממותק וצבוע במסרטנים. יקח לה עוד קצת זמן לגלות מה זה השלוקים האלו באמת.

להבדיל אלף הבדלות - אתמול במרכז הכפר קנינו לנו גלידת בוטיק אורגנית במחיר 10 ש"ח לכדור, יש לציין שכל כדור שם נדיב במיוחד ועולה בגודלו על כדור טניס סטנדרטי. לקטנה קנינו סורבה אבטיח אורגני, ולגדולים - פיסטוק קדאיף שהיה נפלא! שווה כל גרוש, בטח שווה יותר משלוש חבילות מיץ זבל צבעוני בשקיות פלסטיק קשיח!