חזרתי מאילת לא מזמן, את הדרך העברתי בחצי נימנום חצי התבוננות עמוקה בשמים מלאי כוכבים כמו שרק במדבר או מקומות נידחים אחרים רואים.
גלקסיות שלמות ששום אור מלאכותי לא מעמעם את אורן.
ופתאום כוכב נופל, ישר עצמתי עיניים והבעתי משאלה.
שתי דקות אח"כ פתאום עוד כוכב נופל ושוב עולה בי אותה המשאלה בדיוק.
החלטתי בתוך תוכי שאם אני רואה כוכב נופל שלישי ומביעה שוב את המשאלה אז זה סימן שהיא תתגשם ממש בקרוב.
והמשכנו לנסוע, והתחלנו להתקרב לדימונה ושם כבר השמים פחות עמוקים כי יש שם כבר אורות, אבל כמה שניות לפני שהתקרבנו ממש - עוד כוכב נפל וחייכתי לעצמי חיוך ענק.
עכשיו אני יודעת שהחלום שלי יתגשם בקרוב!
ותודה לקטנה ששלחה לי שרביט נוסף...
אני עייפה מכדי לחשוב כרגע על מי להמליץ שטרם המלצתי ולכן אעשה זאת מחר.
שלושה דברים נוספים עלי:
1. אני מביעה משאלות כפייתית, מכוכבים נופלים, מפרות משה רבנו שנוחתות עלי ועפות, מריס שנושר, ומסבא של סביון כשעושים עליו פווווו, אבל מאמינה שהסיכוי הכי גבוה להגשמת המשאלה הוא מאלו שמביעים בפני כוכב נופל, כי זה הכי נדיר ומיוחד.
2. כשהייתי קטנה תמיד חלמתי להיות מכשפה טובה, היום אני מוצאת דרכים יצירתיות לעשות חלק מהדברים שקסמו לי בלהיות מכשפה, מתה על ספרי ילדים וסדרות כמו "מכושפות" ומאמינה שבעצם כל החיים האלה הם קסם אחד גדול.
3. את החברות הכי טובות שלי קיבלתי מתנה מאביס (-:
לפני 18 שנים. 1 בנובמבר 2005 בשעה 23:40