רק אתה מגיע ואני אורזת תיק לאילת, שם עדין 31 מעלות במשך היום והשמש זורחת, שם עוד קיץ ביום וקרררר בלילה, ובדיוק הופעת אתה,
עם הסגרירות הנעימה, הרוח עם ניחוח הגשם, והצלילות הזו...
ואני אורזת גופיות וחצאית וזורקת גם ג'ינס וג'אקט חם ללילה, וגרבים חמות לישון איתם אם אצטרך.
חכה לי פה, אני חוזרת בעוד 3 ימים
אל תבזבז את כל הגשם בבת אחת היום, תשאיר גם ליום רביעי, לא בא לי לחזור לחמסין, רוצה לחזור אליך, חורף יקר שלי.
לראות עוד ניצנים בעציץ עם הרקפת, יש בו כבר עוד 4 עלים חדשים שגדלו בימים האחרונים.
לראות את הכל רטוב ומבריק,
לנשום את הריח הזה העמוק של הגשם ולהתרענן.
להרגיש את ימי ההולדת של כל האנשים היקרים סביבי מגיעים, אנשי החורף האהובים עלי...
אנשים של מים, של מעמקים, אנשים מדהימים!
וגם לי יהיה יום הולדת עוד מעט...
אז חורף, אל תבזבז את כל הגשם ביומיים וחצי, תשאיר לי גם, כשאחזור...
אני אכין לנו סיר ענק של מרק ירקות עם שורש סלרי, וכרובית ובטטה ועוד דברים טעימים,
נכין לנו צ'אי בלילה כשנתכרבל מול הטלוויזיה עם שמיכת הצמר שאמא סרגה
יהיה לנו כיף! מבטיחה!
אז חכה לי חורף, אני כבר חוזרת חזרה
עם צבע של קיץ על העור אבל חורף בנשמה...
לפני 19 שנים. 30 באוקטובר 2005 בשעה 11:27