וניל עם פיצפוצית

ביום שישי הוזמנתי לאפר במסיבה במועדונית שלנו, NIGHT OF THE LIVING DEAD מטעם חנות הבגדים המדהימים שאירגנה אותה - VELVET שבדיזינגוף 122, הייתי אמורה להגיע בצהרים לבחור ביגוד הולם לאותו הערב (הסיבה שישר הסכמתי למעשה לאפר במסיבה הזו, כי נורא בא לי להתחפש)...
נכנסתי לחנות ונתבשרתי שהגיע משלוח חדש מחו"ל של שמלות רנסנס ועוד כל מיני אוצרות. נגשתי לקולבים וישר התבייתתי על שמלת קטיפה ארגמנית מדהימה!!!!
מדדתי והרגשתי שזהו זה, זו השמלה שנועדתי לה והיא נועדה לי ונשמתי נקשרה בה לעד.
אז ברור היה לי שאין מצב שהשמלה הזו לא עוברת לגור אצלי במקום לחזור בתום הערב לחנות, הויזה גוהצה והשמלה נשארה עלי ורק גזרתי את הטיקט עם המחיר (לא זול אבל שווה כל גרוש!)
מהחנות הצטרכתי ללכת ישר לפרימיירה של הסדרה שאיפרתי בה מפסח ועד החגים, ההפקקה המזעזעת שקיטרתי עליה רבות פה...
כן, לא מקובל ללכת לפרימיירה בשמלת רנסנס, אני יודעת, אבל לא יכולתי להפרד מהשמלה המשגעת הזו, היה לי תירוץ - אני מפה רצה לעוד אירוע שאליו אני חייבת להיות לבושה ככה.
כמובן שהעיניים של כל הבנות יצאו מהחורים מקנאה...
הרי כולנו רוצות להיות לבושות כמו נסיכות, רק שרובנו שומרות את הגשמת הפנטזיה הזו לערב אחד (לפחות) - החתונה שלנו...
אני העזתי להגיע לפרימיירה בשמלה נסיכותית בקטיפה ארגמנית, עם שרוך סאטן שחור מושחל בהצלבה לאורך החזה, והוצאתי את העיניים לכל הקנאיות P-:
המסיבה עצמה היתה נחמדה, אם כי היה לי קצת משעמם במועדונית ללא החברים שלי שם, חוץ מבודדים באמת מהחבר'ה שלנו - הרוב היו "סתם" גותים לבושים שחור בכל מיני ואריאציות, הדרס דוד אמנם זהה, אבל זה לא אותו הדבר בלעדיכם, סוטים יקרים שלי!
פומיקי זהרה שם בשמלת קטיפה בגון שמנת וכבשה לבבות, אביס הפציע לכמה דקות והנציח את השמלה שלי - מבטיחה לפרסם אותה בקרוב באלבום!
היה שם איזה צפרדע משוגעת שניגן בגיטרה ומפוחית וכרכר וקירקר בכניסה - אבל הוא היה כזה מעיק ולא היה בעל פוטנציאל להפוך לנסיך בכלל... היו רגעים שהוא כל כך הציק לי שהרהרתי במשחק ההוא שהופץ פה עם הרובה ציד שיורה בצפרדע המשוגעת ופינטזתי שזה הוא שם במקומה...
אבל כל עוד הייתי לבושה בשמלה הזו שום דבר לא ממש הזיז לי - הרגשתי נסיכה, היתה לי שמלת קטיפה ארגמנית של נסיכות והיה לי כתר עם אבן אדומה במצח, ושיער מתבדר בצבע דבש וחיוך ענק.
לקראת הזריחה חזרנו הביתה (של פומיקי), לארוחת בוקר ולמיטה, לעצום עיניים ולחלום.
עכשיו השמלה בחדר, זוהרת בקטיפתה בצד, ממתינה לכביסה שתוציא ממנה את סרחון הסיגריות ותתן לה ניחוח מרכך מלכותי.
היינו נסיכות זוהרות במסיבה שכולה שחור, נצצנו בשמנת וארגמן, עם כתר משובץ באבנים ושיער פזור, והמון גברים שרצו להיות אבירים, אבל רובם היו סתם ילדים בשחור (:
אז עכשיו יש לי את שמלת החלומות מהאגדות פה אצלי בבית, לפורים ולמסיבת תחפושות או לעבודה באירועים מיוחדים, או כשסתם פתאום יתחשק לי למדוד אותה בבית מול המראה, אפזר את השיער, ואשים תכשיטים וארגיש שוב כמו נסיכה (: