אני יודעת שיש עוד המון זמן וזו סתם השתעשעות, אבל אני לא מצליחה להמנע מזה.
מסתכלת על הבנים בשכבה של הקטנה ומנסה לדמיין מי מהם יהיה משמעותי בחייה בצורה זו או אחרת.
כמובן שהשידוך מס' 1 שלה זה הבן הגדול של החברה הכי טובה שלי, ילד מדהים בן 5 אוטוטו, עם אינטיליגנציה רגשית מעל לממוצע של גברים מבוגרים, שלא לדבר על ילדים בני גילו, ילד מבריק, אופטימי, מדהים ועם גומות חן וחיוך כובש שעובר בגנים מצד האבא שלו. הם בכלל משפחה מקסימה ואני לא אתנגד שנהפוך להיות חלק ממנה גם באופן פורמלי.
ואצלינו ביישוב?
יש את ברק המקסים, קצת חנון אבל מבריק, טוב לב וחייכן. ההורים שלו מקסימים וגם אחותו הגדולה מתוקה.
יש את גלעד הביישן, רבע עוף מתוק להפליא אבל לא נראה לי שהוא יעמוד בקצב של הפילפלית שלי.
נעם נראה לי הכי מתקרב אליה בפילפליות, הוא גדול ממנה בשנה, אוהב לטפס כמוה, אוהב להיות יחף כמוה, ואמא שלו עבדה במשהו שקשור לתאטרון והיא יצירתית ומגניבה כזו.
מהקטנים יותר יש את עמרי ורפאל - שניהם מתוקים וחייכנים אבל הם עדיין קטנים אז קשה לדעת אם כשיגדלו הם יהיו פונקציה עבורה.
ואלו רק החבר'ה שאצלינו בחבורה של החוג הסנסו-מוטורי כמו שמרגיט קוראת לזה. יש גם את אלו שאצל מטפלות או כבר בגנים רגילים.
נראה לי שיהיה לה מבחר לא רע אם נשאר פה בסביבה.
וברור לי שאני סתם משתעשעת ובסוף היא בטח תכיר לי איזה מטפס הרים אוסטרלי באחד מהמסעות שהיא בטח תעשה אחרי הצבא, או איזה גולש מהוואי...
היא כזו ילדה סוליסטית, עצמאית, עומדת על שלה ויודעת מה היא רוצה.
אין לי ספק שהיא גם תגדל להיות בחורה מדהימה ורק גבר מאוד מאוד מיוחד יהיה מסוגל להתמודד עם זה ולהינות ממה שהיא מציעה בלי לפתח התקפי חרדה.
ובינתיים - אני אמשיך להתמוגג לי בנחת מלראות אותה ממציאה דרכים חדשות לטפס, מקשקשת מילים חדשות כל הזמן, גדלה ומתפתחת מגורה קטנה לילדה פילפלית בצורה שלא תאמן, וביום מן הימים אני כבר סקרנית לראות אותה מתבגרת.
היא יצאה לנו טוב, בזה אין לי ספק!
היא משהו משהו, הילדה הזו!
לפני 15 שנים. 16 בנובמבר 2009 בשעה 12:42
