אני בצפון וכיף לי, כל כך אוהבת להיות פה עם המשפחה, בנופים הירוקים, לנשום את ריח המלח מהים, את ריח האדמה אחרי הגשם, לבלות עם החברה הצפונית שלי ולטעון מצברים.
אבל אחרי כמה ימים פה מתחיל הגעגוע לבית שלי במרכז, לשותפה המקסימה, ולחברים הטובים שלא גרים איתי אבל הם איתי תמיד בלב...
אני זקוקה לשני המקומות האלו בחיי - לצפון הרחוק עם הניתוק מהבלגנים, לשלווה ולחום המשפחתי פה, וגם להמולה שבמרכז (עד כמה שיש המולה בעירי הקטנה) לאקשן של העבודה ולחברים הטובים ולהתרוצצויות האלו ממקום למקום.
אני כל כך שמחה שיש לי את כל הבתים האלה, את הבית של אמא, את הבית של אבא ואשתו ואחי הקטן, את הבית האמיתי שלי שהוא המטבח של סבתא שזה הבית של הלב שלי מאז ולתמיד, ויש לי את הבית שלי, הקן החמים שאני כל כך אוהבת שאתם מגיעים אליו ומכניסים עוד חום ואהבה ושמחה כמו שרק אתם יודעים!
ואני יודעת שתמיד אני אהיה עם הצורך לנדוד מכאן לשם ובחזרה ולהנות מכל העולמות ולמזלי בניתי לעצמי את החיים בצורה שמאפשרת זאת.
אז אני עוד כמה ימים פה, בצפון, נושמת אוויר ים ופסגות ירוקות, ובקרוב חוזרת למרכז לחגוג עם האנשים האהובים עלי את יום ההולדת שלי.
חיבוקים חמים מהצפון הקררררר
}{
לפני 18 שנים. 24 בנובמבר 2005 בשעה 12:42