וניל עם פיצפוצית

פתאום מצאתי את עצמי פעילה בקבוצה שמקימה מגזין אינטרנטי של המרכז לגיל הרך.
ככה מלהיות בעיקר אמא ובשאר הזמן פעילה למען העסק שלי, מצאתי את עצמי שוב בהקמת פרוייקט קהילתי, וזה עושה לי טוב.
כבר המון זמן שלא התנדבתי באקי"ם או וראייטי או ארגונים אחרים למען ילדים עם צרכים מיוחדים. בכל פעם שפנו אלי או שלא יכולתי או שביטלו אירועים מסיבות אלו או אחרות וזה חסר לי בנשמה.
הפעילות הקהילתית הזו היא אמנם לאוכלוסיה הרגילה ולא לאוכלוסיות להן תרמתי בעבר, אבל זה גם מרגיש לי טוב.
אני יודעת שבקרוב אמצא גם את הדרך לפרוייקטים שאהבתי לעשות גם פה בחור הצפוני.

הבוקר נפגשנו לסיעור מוחות, העלנו רעיונות וחילקנו תפקידים.
קבענו לעצמנו דד-ליין לרביעי הבא, כדי שהגרפיקאית תעלה הכל למחשב בזמן, ואנחנו רצים עם זה קדימה.
השאיפה היא שבעתיד נכניס גם פרסומים בתשלום וכך גם נרוויח קצת עבור העשייה הזו, אבל סביר להניח שזה לא יקרה בעתיד הקרוב מאוד. בינתיים זה בעיקר בשביל לקדם את חיי הקהילה שלנו עם דגש על המשפחות הצעירות שבכפר.

בסוף אני אכיר פה יותר אנשים ממה שחשבתי אי פעם שאכיר (:

ככה, בשקט בשקט, מבלי להרגיש, אני מכה פה שורשים...