האף שלי סתוב ודולף לסירוגיד...
(ובתרגום: האף שלי סתום ודולף לסרוגין)
הכל בגלל העוזרת במאי שעשתה עלי האפצ'ים בכל הימים האחרונים ובגלל העייפות המצטברת שניטרלה זמנית את המערכת החיסונית שלי.
וכמו מפגרת שכחתי לקנות פרוטק היום למרות שהרגשתי את ניצני הצינון נובטים לי באף.
יש לי עד מחר אחה"צ להתפנק ב"להיות חולה", אח"כ אני חוזרת לאטרף של העבודה עד יום רביעי,
בעצם, מחר בצהרים אנחנו מנקות אז אני אעשה עוד הפוגה בהתפנקות המצוננת שלי.
לפחות הבאתי המון ירקות למרק והכנתי מרק ירקות שהוא הדבר הכי מתאים לאכילה כשמצודדיב עב אף אדוב וסתוב (כשמצוננים עם אף אדום וסתום).
ולבשורות המשמחות:
יש לנו זוג פלאפי חדש בבית, צילמנו בנתב"ג והן הציצו עלי מחנות המזכרות של סטימצקי, וכשכבשים מסטימצקי שהן משכילות ואוהבות ספר מבקשות ממני לעבור לגור אצלינו בבית, אני לא אומרת לא.
עכשיו יש לנו 7 כבשים בפינת המחשב, וגם פרה אחת מצויירת והחתיך עם הפוני בלוח שנה...
במצב העייפות שלי בימים האחרונים לא נזקקתי ל - 16 כבשים ואפילו לא ל- 7, אחרי השתיים הראשונות כבר נחרתי...
אבל אני אארגן עוד כמה כבשים באוסף, כדי שיהיו עוד לימים של נדודי שינה...
יש אחת חמודה במחזיק מפתחות של בייבי ועוד אחת על הארנק שלה וראיתי אחת גם באוטו, ואחת שפעם היתה כבשה אירית והיום היא שטיח, אולי יש עוד שטרם גיליתי,אז בינתיים אכניס לפה עוד כמה,שתהינה לשעת חירום...
לפני 18 שנים. 23 בדצמבר 2005 בשעה 21:19