הגננת, הסייעת והגננת מחליפה של הקטנה מקסימות, בגן יש אוגרת והגננת הבטיחה שתביא עוד חיות (בהתחשבות בעוזרת הגננת, מה שאומר שכנראה לא יהיו טרנטולות ופיתונים בגן, וטוב שנרשמנו גם השנה לחוג החיות כדי להנות גם מחיות עם קשקשים ולא רק ממכרסמים חמודים עם פרווה), הילדה שלי היתה היחידה בגן שמיד רצה לשחק ולא נדבקה לאמא בביישנות/יבבות/הלם קרב ותוך דקה וחצי גם התיידדה עם כל הצוות, האוגרת וכמה ילדים שלא הכירה ממקודם.
הייתי גאה בה!
חברה שישבה לידי וצפתה בבן שלה דבוק לאבא שלו, סיפרה לי שלפני שנתיים הבן שלה התנהג ככה בגן הקודם והיא קצת נעלבה מזה שהוא לא נדבק אליה כמו כולם, והיום בזמן שהבן שלה נדבק לאבא שלו, איזו ילדונת אחרת לאט לאט נטשה את אמא שלה והתידדה עם החברה. אמא של הילדונת חייכה ואמרה שנראה לה שזו אהבה ממבט ראשון. הבנתי אותה לגמרי. גם אני אהבתי את החברה הזו מהרגע הראשון בו נפגשנו במרכז לגיל הרך לפני כמעט 3 שנים.
בדרך הביתה הייתי צריכה להסביר לגורה שלי שמחר שבת ואין גן ושבכלל הגן לא מוכן והיא תתחיל רק בשבוע הבא ללכת לשם כל יום חוץ מבשבת. היא היתה מאוד מאוכזבת, היא רוצה ללכת לשם כל יום וגם בשבת וכבר ממחר ולא רק בשבוע הבא.
טוב שיש לנו תוכניות כיפיות להמשך השבוע, היה קל להרגיע אותה כשהזכרתי לה על ההפעלה עם החיות בראשון בבוקר, ויריד האימוץ עם תחרות הכלבים בראשון אחה"צ והבטחתי שניסע לבקר שוב את המשפחה בנהריה, ונלך לים ויהיה לנו מגניב עד שיגמר החופש והיא תתחיל ללכת לגן.
עכשיו אני רק סקרנית לראות איך היא תעבור את הכמה שעות בגן בלעדי (לא שהיא לא ברחה לי לגן הבוגר כשישבתי לרשום את הצ'קים בעמדת המזכירות והעבירה איזה רבע שעה לפחות עד שמצאתי אותה שם, היא כבר מרגישה לגמרי בבית בזכות הביקורים שלנו השנה בכל מיני אירועים).
עפה לישון.
לילה טוב ושבת שלום לכולם!
לפני 13 שנים. 26 באוגוסט 2011 בשעה 22:59