וניל עם פיצפוצית

מתעוררת לאט
העיניים עוד שורפות מהסיגריות במסיבה אתמול, אדומות, דומעות
זוכרת את החיבוקים והחיוכים של אנשים שאני אוהבת באהבה עצומה
בשביל החיבוקים והחיוכים האלו היה שווה לספוג את כל הסרחון והעשון שבחדר
למרות שאני תמיד מעדיפה אהבה נטו, בלי הסיגריות בסביבה.

בעוד כמה שעות אלך לעבודה, עם מישהי חמודה שמזמן כבר לא עבדנו יחד, חיילת משוחררת מקסימה שיודעת לעשות את כל התסרוקות עם הצמות האלה לא פחות טוב מהאתיופיות והיא בכלל נוטה לכיוון הבלונדיניות. אנשים תמיד הרימו גבה בפליאה כשראו אותה קולעת את הצמות הקטנות בזריזות שלא תאמן. הרבה פעמים לא רצו לתת לה עבודה כי היא לא כושית, מי אמר שתמיד דופקים רק את השחורים???

עוד מעט אני אהיה יותר מפוקסת ואתחיל לארגן עינייני כלים וכביסה, את שאר הנקיון אני אשאיר ליום אחר, אולי מחר, היום העיניים השורפות שלי לא יעמדו בעוד אבק.

פותחת מיילים והודעות, כמעט הכל בנאלי, אין שום דבר מסעיר להיום...

בעציצים בחוץ פורחות המון רקפות והפקעות של הפרזיות והיקינטון כבר מוציאות גבעולים ירקרקים, זה מראה מלבב לראות כשקמים בבוקר (או בצהרים 😄

נראה שסוף השבוע יהיה רגוע ושקט.

שבת שלום לכולם!