לפני כמה וכמה שנים, לימדה אותנו המורה לביוכימיה על כך שכל הטבע נוטה לכאוס ורק השקעה מרובה של אנרגיה היא שדואגת לשמור על תפקוד תקין של החיים. הגוף משקיע הרבה אנרגיה, היא אמרה, כדי לשמור שכל תא יהיה במקומו ויתפקד כפי שצריך...
לא רק הטבע כך, גם הבית שלנו נוטה לכאוס וכל החיים שלנו גם, כדי שהכל יתפקד ויהיה מאורגן ומסודר יש צורך כל הזמן להשקיע אנרגיה בתחזוקה שוטפת.
לפעמים זה מתיש קצת, כל המרדף האין-סופי הזה אחרי הכלים, כביסה, אבק, וכו' אבל הסיפוק הזה שמגיע כשהכל נקי ומסודר שווה הכל, במיוחד בגלל הריח הזה של הנקי.
בימים האחרונים אני עושה כל פעם משהו קטן ולא הכל בבת אחת, יש הרבה דברים לעשות מחוץ לבית, לשמור שלא יהיה לי כאוס בעבודה, ככה זה במיוחד לפני פורים, שזה החג הכי מבולגן והכי שמח אבל גם הכי עמוס ומלא עבודה עבורי.
אתמול זה היה המקרר ומכונת כביסה לבנה (שיצאה בצבע קרם בגלל מכנס דייגים צהוב שהתגנב בטעות למכונה הלא נכונה) והכלים, היום זה עוד מכונה - הפעם צבעונית כהה ועוד קניות וסידורים בעיר, וקצת סדר כללי בבית כי בערב באים אנשים, אז שיהיה לנו נעים.
מחר אני עובדת כל היום אז יום הנקיונות הגדול ידחה ליום ראשון, נקיון אביב בהתהוותו...
מה יש באביב שגורם לאטרף הנקיונות הזה?
בדבר אחד אני בטוחה:
כשיהיו לי ילדים - אני מביאה עוזרת!
(או בייביסיטר שתיקח אותם לטייל כשאני מנקה, בעצם - מה פתאום שמישהו זר יטייל לי עם הילדים? אני אחכה שישנו ואז אנקה! רגע... מה עם הבן-זוג? אני אמצא לו מאהבת שתפנק אותו בזמן שאני מנקה, בעצם... מה פתאום שמישהי זרה תפנק לי את האיש? אני אביא לו סוני פלייסטיישן שישחק בסלון בזמן שאני מנקה, רק שירים את הרגלים כשאני עוברת עם הסמרטוט! 😄
ככה זה כשלא אוהבים שמישהו זר יעשה את הדברים...
לפני 18 שנים. 3 במרץ 2006 בשעה 15:19
