טראח זו המילה שאמורה לתאר רעש חזק, אבל הרעש שהיה לנו לא מזמן נשמע אחרת,
זה לא היה רעש שאפשר לכתוב אותו במילה אחת, זה היה רעש חזק ומורכב מכמה סוגי צלילים.
היו בו צלילים מתכתיים כלשהם וצלילים של זכוכיות מתנפצות בעיקר.
המדף במטבח שעליו היו תלויים הסירים והמחבתות ועליו היו מונחים כמה כלי זכוכית, החליט לשנות מיקום על דעת עצמו מהקיר אל הרצפה.
הוא גם החליט לעשות את זה בקפיצה מהירה, ולא, חס וחלילה, לאט ובזהירות...
למדף שלום, הוא אמנם מונח כרגע במסדרון, אבל הוא שלם.
מה שלא נותר שלם זה כל הפיירקסים וקערות הזכוכית שהיו עליו.
הן הפכו לרסיסים בגווני לבן שקוף וכתום שקוף המפוזרים על הכיריים, על הרצפה, מתחת למקרר ולתנור, כמה רסיסים נועזים החליטו לחקור את המסדרון ויצאו מגבולות המטבח.
על הכיריים היה סיר שמן לטיגון עמוק, מלא בשמן, למרבה המזל ביש... מה שגרם לכל הכיריים ולכמה כלים להיות מגורזים היטב היטב.
מלבד הפוגרום במטבח היתה עוד השלכה לא כייפית לסיפור - כלבה אחת מפוחדת!
גם כלי האוכל שלה חטפו מטח רסיסים ונאלצו לעבור שטיפה יסודית.
הכיריים כבר נקיים.
הרסיסים טוטאו, נשאבו, הושלכו החוצה לרחוב בבושת פנים. (לפח כמובן!)
הכלבה נרגעה.
יש עוד ערימת סירים טבולים בשמן בכיור, ממתינים בשתיקה לתורם להשטף, עוד מעט אני אנקה אותם...
הרצפה טוטאה, נשאבה, נשטפה בתקווה שהיא נקיה מרסיסים.
מחר באור היום נדע יותר.
טוב, הכלים מחכים
אוףףףףףףף
כבר שטפתי כלים פעם אחת היום...
הכאוס שוב מתהווה
לפני 18 שנים. 10 במרץ 2006 בשעה 21:51